a
d
b
 
 
אודותינו

"הסמויה" פרק ד': מי אנחנו באמת? (נעמי באב"ד 30-06-13)(6)
המשך "הסמויה" בישראל ובאדם

פרק ד': מי אנחנו באמת?

אתם בוודאי זוכרים שההתחלה ההיסטורית שלנו כעם הייתה ביחיד, עם אברהם, ולאחר מכן עם ...משה ואהרון, מאוחר יותר עם הסנהדרין של 72 אנשים....ובהמשך הופיעו האר"י הקדוש ותלמידיו....הבע"שט והתנועה החסידית עד לחלוצי התנועה הציונית שהתכנסו כבר, השבח לאל, לא כקומץ יחידני אלא כמאות צירים נלהבים ומשולהבים בקונגרסים בבאזל. והדור הולך וגדל...הולך ומתרחב ..וטו...ב שכך. ולבי מוקיר תודה ומברך. רק שירבו וימשיכו להתעצם ולפרוח.

אך לא רק. ולא זו בלבד. כי אותו זן אנושי יקר שבחרתי לכתוב עליו, הוא למעשה הסמן הימני של כולנו. הסמן שאפשר להזדהות איתו. לשאוף להיות כמותו. ואולי
אפתיע אתכם אם אומר שאני מאמינה שבכוח וגם בפועל כול אחד מאתנו יכול להיות הסמן הזה. כול אחד ואחד יכול להיות המוליך והמוביל במידה והוא מוכן לצלול פנימה אל תוכו. ולגלות. ליטול אחריות וליזום.
וגם נהיר וברור לי שכך אמנם גם יקרה יום אחד בעתיד.
בלבו של כול אחד מאתנו מתנגנת 'הסמויה' הזאת שאני רואה כאחת הסיבות להיותנו כאן עלי אדמות. בכול אחד מאתנו גנוזה תוכנית-על-רב- תכליתית הרואה אותנו כבוראים רבי עוצמה.
אך בינתיים, עד שכול המיליארדים בעולם יגלו אותה ויתוודעו אליה, נספר לכם שאותו מרקם אנושי המודע לסמויה מעניק לנו את 'השראה'. מעורר בנו את הרצון לעשות את המיטב. להיות יצירתיים, חדשניים, משתנים, המבטאים את הפוטנציאל הגנוז בנו. וזאת על שום מה?
כדי שבאמצעות היכולות והכישורים נוכל כעם וכאדם להיות את מה שאנו אמורים להיות: קהילייה אנושית טובה, מוארת, שמחה, יצירתית שערבה זו לזו ופועלת יחדיו בהרמוניה. קהילייה שמודעת לכך שכולנו שווים. כולנו אחים. כולנו בני אלוהים. שלומדת תוך כדי תהליך בן אלפי ומיליוני שנים לחשוף ולגלות את משמעותם הנסתרת של רזי החיים. (כאשר בינתיים אנחנו מודעים עדין רק למעט שבמעט). קהיליה מוארת שמכירה את סוד הגדילה וההתחדשות שאינה מסתיימים לעולם. שהפנימה ויודעת שכול ארץ מובטחת חדשה שאנחנו מגיעים אליה, אמורה להיות גם ארץ מקיימת. ולא רק מבטיחה. להיות בית חדש שאנחנו יוצקים בו את יסודותיו ושהוא למעשה רק מעלה נוספת אחת בסולם אינסופי המתחדש, משתפר ומישתדרג כול הזמן.

ואומר גם זאת. ישנם גם כמה יחידנים שזכו לשמוע בתוכם את הקול הפנימי המבשר להם שאם רק ירצו, אם רק יבחרו יוכלו אף לעלות בסולם למדרגה נעלה יותר, ל'מעלת בני אלוהים'. ככתוב: "אני אמרתי אלוהים אתם בני עליון כולכם.". זו הייתה התוכנית מלכתחילה. במקור. שנהיה אנחנו בני האדם, בשר ודם, לבני אלוהים. איש ואישה. כול אחד מאתנו. כך, במלים מפורשות אלה, מזכירים ומעוררים אותנו הכתובים.
וכדור הארץ, וזאת אני מאמינה בלב שלם, משמש גם, בין השאר, כבית
הספר 'לפרחי בני האלוהים'. מי שכמובן מודע לכך... וגם מעוניין ורוצה
הוסף תגובה
מי אנחנו עכשיו ולאן נוכל להגיע ולהיות עוד יותר מי שאנחנו?
זאת השאלה.
אנחנו בני אלוהים, כולנו כבר עכשיו,לפעמים זה נראה לנו הכי חשוב, ולפעמים אנו שוכחים את זה ופשוט "חיים" את החיים.
הנשמה לעולם חלק מאתנו, אפילו בהתנהגויות " הבהמיות" ביותר. כי אנחנו נשמה טהורה בגוף פיסי.
ההכרה הזו בטבענו הטהור והנשמתי- מביאים אותנו למודעות מסוג מסויים,שבהחלט מחייבת אותנו- לעצור, לשאול שאלות, להתנהג יותר יפה אחד כלפי השני, להגביר את האור והחמלה בעולם, להיות חלק מקהילת "אור"
אני מתבוננת בעולם ורואה הרבה נשמות בגוף פיסי, ששכחו את העובדה הזו. הם משוכנעים שהם רק גוף.
אז מה תפקידנו? להעיר אותם? לחכות שיתעוררו?
האם אנו מחוייבים בעצם רק לעצמנו?
תודה על החומר למחשבה....
הוסף תגובה
ואני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תיפולו. ניתן להבין שאלוהים התחרט וחזר בו מהמחשבה על עלינותו של האדם.האם לא כך. מה דעתך נעמי יקרה. באהבה יעקב לבן.
הוסף תגובה
תיקון (יעקב לבן 30-06-13)
עליונותו
הוסף תגובה
תיקון (יעקב לבן 30-06-13)
הכוונה לעליונותו.
הוסף תגובה
לשאלותיך חגית אהובה (נעמי באב"ד 01-07-13)
את שואלת:אז מה תפקידנו? להעיר אותם? לחכות שיתעוררו?
האם אנו מחוייבים בעצם רק לעצמנו?
תודה על החומר למחשבה....

והתשובה חגיתי היא כן כן כן.
תחילה להעיר את עצמנו. להיות מודעים לכך שאנחנו כאן לשרת. ליצור רשת. וזה התשר שלנו.אם אתה משוכנע שזה מה שבאת לעשות ....כול מפגש שלך עם אנשים כבר מקרין זאת....ומי שמתעורר מתעורר...השאר כבר לא בידי.

האם אנחנו מחוייבים רק לעצמנו?
הרי אנחנו כולנו רשת אחת....ואני ערבה לך כמו שאת ערבה לי....רק רבים אינם יודעים זאת עדין....לכן אנחנו כאן להזכיר....והתזכורת אינה מנטלית....לכן החוויה כול כך חשובה לי בשושנה.
הוסף תגובה
ואמרתי לך כבר פעם ועוד פעם ואני מוכנה לחזור עד שהדברים ייספגו.

אני מדברת על תורה חדשה, על תרבות חדשה.
בתורה הישנה קבלנו לוחות של אבן. מבחוץ.
בתורה החדשה ובברית החדשה התורה תינבע מהלב.אמת? ראה נבואת ירמיהו פרק לא'

בתורה הישנה אנחנו לא הוכחנו עצמנו כבני עליון
והדברים משתנים בתורה החדשה.
חזור וקרא את המגילה שתקשר לנו שלמה חלוץ.
הוסף תגובה

המפגש אמש (צביקה 29-06-13)(4)

'הבדלה' מאוד מיוחדת מעצימה מקסימה ומשכילה הייתה לנו אמש,
במעגל 'דרך הלב' , בביתם הפתוח והמזמין של חנה ויעקב לבן , בהנחייתה
של נילי פיש אשר הגיעה למפגש עם בן דודה : אלי וכאשר למעגל הצטרפו
גם כמה מחברותיה של חנה אשר ( עדיין) אינן חברות בשושנת הגליל.
המפגש עסק בהסברים ובהתנסות עם הכלים העכשויים של העידן החדש -
ובהם : מרכבה רב ממדית בלבוש מעודכן , שירת הטונים של ד"ר טוד אובייקטוס
ומדיטציה לשלום עולמי, ובה שילוב מיוחד של מלאכי עליון וצבעיהם אם שערי
ירושלים ( שמונה במספר) בחיבור אל הלב המקודש והתרחבות גוף האור.
( מקוה שלא טעיתי :) ) . תודה רבה לנילי , תודה למארחים המקסימים ותודה
לכל מי שנטל חלק במפגש. שירת הטונים עדיין מהדהדת באוזניי וזה מלמד אותי
שהתהליך האישי שלי בעקבות המפגש עדיין לא הסתיים. בסוף המפגש דיברנו
על סדנא בנושא שהולכת להתקיים ב 4-5 ליולי בביתה של דפנה ארגמן בעתלית,
וביחס לחברי השושנה ( שחלקם יהיו במעגל המוביל באותו זמן) סוכם על קיום
של סדנה נוספת באוקטובר ב"מרחב הלב" ( נתניה ) וכולכם מוזמנים להירשם
כבר כעת , כאשר על המועד הסופי , תגיע הודעה בהמשך. שבוע טוב לכולם והנה
שוב הקישור לאתר של נילי : www.merkabbah.com
נ.ב. אני מקווה שחברים נוספים יכתבו על המפגש וכמו כן אני חייב לציין את
ההפתעה הנעימה שהיתה לנו כאשר שלמה ומרגלית חלוץ הצטרפו אלינו במעגל.

הוסף תגובה
מרנין לקרוא ומשמח את הלב (נעמי באב"ד 30-06-13)
תודה לכם יקרים המארחים חנה ויעקב, לכם צביקה וחגית וכמובן לנילי היקרה שהיא כמי המים הזכים והטהורים שנוכל כולנו לשתות מהם ולהתברך.
הוסף תגובה
והועברה בחן וקסם ע" אשה מדהימה, אשר סיפור חייה ובחירותיה בחיים- מראים על התפתחות אישית מדהימה .שוב, למי שרוצה, אנו מתפתחים דרך הקושי, ובאמצעות אתגרים. לכל אחד ואחת ,במפת חייו, חייה- צפויים צמתים משמעותיים של בחירות.
ממש מדגדג לי לעבור את הסדנה הקולית של הטונים של טוד, והשאלה מתי, היא כרגע שאלה פתוחה.
היה נעים עם כל הנוכחים והנוכחות, ותודה למארחים הנפלאים והאהובים: חנה ויעקב לבן.
תודה על מדיטציה עשירה ומרוממת לשלום עולמי. דימוי הלב לעיר העתיקה בירושלים ,על רובעיה ושעריה- מאד דבר אלי. שבוע מצויין ותודה רבה.
הוסף תגובה
ובצלילי אוזני ,ראיתי ושמעתי אותך מתמוגגת מתדרי הריפוי ומתחברת אליהם לגמרי.
המון אהבה ושיהיה שבוע רגוע וקל.
הוסף תגובה
מירושלים של מטה.נילי פיש יקרה, במדיטציה היחודית והנהדרת שהעברת טיילתי להנאתי בירושלים של מעוף הציפור.החוויה היתה מרקיעה.שירתך מתוך עשרים וארבע הצלילים שהשמעת הדהדו בלבי ולכן בקשתי לשיר חלק מהם וכך עשיתי.הועצמתי.תודה רבה לך נילי.ולכם חגית וצביקה יקרים שהיטבתם לתאר את שהיה במיפגש תודה.תודה נוספת לכל המשתתפים שמחנולארחכם בביתנו באהבה יעקב לבן.
הוסף תגובה

אל תתרגז בבקשה שהוא קורא לך "אחי". (נעמי באב"ד 29-06-13)(0)
בבקשה אל תתרגז. אז מה אם הוא קורא לך אחי?


אתה אומר שעושים זילות לשם : "אחי". שכול אחד סתם קורא לשני: אחי. אחותי.

ואני אומרת: מתוך שלא לשמה בא לשמה.
... מתוך שיגידו זאת כל כך הרבה פעמים בסוף.... ישתכנעו שאנחנו באמת אחים.
מה שגם בעצם ....נכון. כולנו אחים ואחיות. אי אפשר להתכחש.
אני צודקת או לא?
הוסף תגובה

לב אמא אדמה: (אנטוניה וארנון 29-06-13)(0)
לב אמא אדמה:

והינה צומחת עמנו
מזה עידנים
מחבקת עוטפת בגופנו
פעימת חיים
נושמת, מאכילה ומשקה
את זרעי האלוהים
שאל השמים פורשים
ידיהם ותודעתם
ישכילו אם יפתחו ליבם
כי בצלילי הפעימה אחדות נשמה
בהלך אדם באמא אדמה

א-הבת ד-רך מ-צמיחה ה-נשמה
מרגלינו ללב חשים פעימתך בנו
להדר ותפארת רוממה
צפני חדרייך פותחת לחכמה
כשאנו מתאספים בקבוצות אורה
להושיט יד לחבר וחברה
במתנות הרוח החוברת לרגבי ההכלה
לליבה היוצרת אדמה חדשה
למים העולים וזורמים בין סלעים וצור
ומרווים בעדנה הצימאון כאור
הרוח מרחפת חופשיה
ושותפה לחגיגה באדמתך הפורייה
כשמעשה צמיחה הנך עושה
ליצירה השוכנת בלב אוהב
להתמרה וריפוי כל חולי וכאב
כי נשמת אמא אדמה מבקשת לחולל
את שירת צפניה לך אדם
שאת הרוח והחומר הנך מוהל
כך באחדות מעגלי שלום
בין אחיות ואחים
נשמת אמא אדמה ואנו
לארץ נהיה גואל
והכל מעגלי חוויה וחיים
לנותן ברצון מהאור המתקבל
שבליבנו פועם בחסדו של אל
האירו בשמחה, בשירה
חברו מעגלים בערי אור לאדמה
גלו והפיצו אור נשמה
ונראה אמת ואהבה בזאת החכמה

יהיו צופני אמא אדמה
לאורה בלבבות האדם
שלום ואמת בכל העולם... אמן
©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

הוסף תגובה

לב פתוח נושא דגל הרוח: (אנטוניה וארנון 27-06-13)(0)
לב פתוח נושא דגל הרוח:

ליבי פתוח בו דרור הינו כצינור
לאלוהי להשמיע קול ולאמור
שירה לך ניצוצי אהובי
ידיך הרוחניות הושט גע בליטופי
ראני פועם בקרבך, בלבבך שוכן
דע במרכזך, אמור לאהבה כן
ויפתחו שערי אילן חיים
בכתר חכמה ובינה
ו-ז' ענפים ישלימו במהרה
גופך הנאור כמנורה

אברהם נצץ בתובנה
ה' אב-רם נמצא בכל
לכן אין צורך בפסל ותמונה
יעקב עקב מעקב אחרי י"ב אורותיו
העולים וחוברים בתפארותיו
ישר-אל בכתרו וליבו נכתב
יחזקאל הדליק אבוקת ליבו
ומשך אורות אופנים וחיות כבודו

כוכב המגן מרכב המרכבים
הינו זורח בפנים
באהבה מצויים כל הצפנים
לפותח לב ותודעה- להפעילו
אורו בנות ובנים
קצו הזמנים
עלינו להניע הגלגלים
לשחרר, באהבה פנימה, כל חיצוניים
ראו אהובים הננו זוהרים
כוחות אלוהיים בנו מצויים
יה יהוה אלוהים
חיים הללויה הילולים

אמן יהי אורכם מאיר מלבבכם

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

לכל החברים
שבת אורה ושמחה מלב אל לב
שותפות מעגלי בריאה בחוויה
אמן

הוסף תגובה

זריחה וחיבוק... (אנטוניה וארנון 27-06-13)(2)
זריחה וחיבוק:

ואיזו היא הזכות
להתעטף בקרני הבוקר ברכות
ולנשום אותם מלוא החופן
כל הגוף עוטה חוסן
ריפוי שמימי
בכל העצמי
עד הופך אדם לגרעין הנני
הן בים והן ביבשה
כבוד אחווה ורעות
בני אדם-
דומם צומח וחיות
כך מלמדת אותנו השמש
כי אחד אנו בהקשבתנו לרגש
הבא מאהבה וקידוש כל חי
ליבנו יאמר הלל והודיה
וכולנו הננו אור-יה
אמן הללויה

הוסף תגובה
חיוך רך של בוקר
מציף את פני....המוסיקה דומה...תבורכו אחים לנשמה.
הוסף תגובה
תודה נעמי יקרה... (אנטוניה וארנון 27-06-13)
חברה למסע הנשמה, על משובך המרנין בהדהוד השירה... תבורכי בזריחות ליבך המחבק
הוסף תגובה

לשתות קפה עם יהוה (נעמי באב"ד 26-06-13)(0)
לשתות קפה עם יהוה

נשמע לכם מוזר? בלתי מתקבל על הדעת? .....אולי אפילו תגידו חוצפה.....זכותכם המלאה.
אך האמת היא ששולה ישראלי ואני חידשנו לפני כמה שבועות נוהג שהיה לנו לפני שנים והוא ....לקבוע מפגש של ....קפה עם אלוהים.
איך זה נעשה? פשוט ביותר
בעבר נהגנו לעשות זאת בכנרת ....ולמעשה ...זו לא הייתה יוזמה שלנו אלא של יהוה. כלומר יצאנו לחגוג ימי הולדת של שתינו בכינרת ויהוה פשוט כך....התערב בשיחה שלנו וה...ביע את דעתו....אני אפילו זוכרת על מה דיברנו.....אמרתי לשולה ...וזה היה לפני 8 שנים בערך.....שקשה לי לעכל שיהוה האל הגדול והנורא שברא את העולם והוציא את בני ישראל ממצרים.....מטריח את עצמו כדי לנהל שיחות אתנו .....ואז הוא התערב ושאל: "נעמי, האם עד כדי כך את ממעיטה בערכי?" וגם חייך.
וצחקנו ומאותו יום ואילך היינו נפגשים מעת לעת שליחה קלה ....על כוס קפה.

מסיבות שלא אלאה אתכם השיח הזה נפסק למשך 5 שנים לערך, ולפני כמה שבועות אמרתי לשולה: אני מתגעגעת לשיחות עם יהוה.
והיא אמרה לי: גם אני.
וקבענו תאריך ....יידענו את יהוה ושולה היקרה הגיע לפטיו של ביתי.
שולה שתתה קפה אני הפעם שתיתי מים.
ואמרתי לשולה התגעגעתי לשיחות אתו.
ואז יהוה התערב ואמר: כבר הגיע הזמן.
כמו...גם הוא חיכה למפגש.

מדוע אני מספרת לכם את הסיפור הזה?
כי כאשר רבים חושבים על יהוה הם זוכרים את דברי הנביאים שפותחים במלים:
"כה אמר אלוהי ישראל על שלושה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו.....או .....מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה"
בקיצור.....הרושם שקבלנו ממנו בתנ"ך ואיך שתארו אותו הנביאים היה.....של אל כועס, זועף, מכה, שובר, נוקם נוטר ו.....שומר נפשו ירחק ממנו.
לא פלא שרבים מבני עמנו ממש לא רוצים שום קשר אתו. ואי אפשר להאשים אותם.

אך כתבתי את הטור הזה יקרים כי שולה ואני זכינו להכיר את הפנים האוהבות החומלות והחביבות של האל.....הוא השתנה וכך גם אנחנו....היום הוא נגיש פתוח ....הייתי אפילו אומרת שהוא ידיד לי ואני ידידה לו.....ואני מקווה שנמשיך במסורת שהתחלנו של "לשתות קפה עם יהוה"....שהיא חוויה שמלים לא יצליחו לתארה.....וגם חשוב שנזכור ולא נשכח ....שכול אחד יוכל יום אחד להרגיש שהוא חבר של אלוהים
הוסף תגובה

שירת יונתי... (אנטוניה וארנון 26-06-13)(0)
שירת יונתי:

ציפורי יונתי הרואה ממרום
את פנימיותי, היותי ערום
ניצוצי הפועם בהוי"ה כל יום
נע ונד על צירי הבריאה
ביצירה ושירה
עשיה ותפילה
ללמוד בגופי תהילה
היותי אם להיות מאושר
הינה בחירתי
אהיה שמח בחלקי
עצם היותי אהיה שלמותי
אודה בישר לבב משכן אלי
שמופיע במלוא הדרו
באהבת ליבי ללא תנאי
בחסד גבורה ותפארה
לגלות בכתרי בינה והארה
גם אם גנוזה ממני התובנה
אודה- אומר תודה
לך יהוה הנני הודיה
הננו בן ובת אחדותך
היוצרת שלום ועילוי בהיכלך
תחת חופה ניצבים כאשכולות נשמה
אחיי ואחיותיי, שותפי באדמה
נשירה, נזמרה הלל-יה
ידינו במעגל יקומי
בכל פעימה
אורו לבבות בני אלוהים
מגלים הנכם בלבבכם
שער אילן חיים
היותכם עושים יצירה ובריאה אצילה
חוויות עדן על הארץ
תודעת מרכזכם הנעלה
אורו בשירת חליל הפנים
זריחת אמת ורב ממדים
נגלת בפעימת ומגינת החליל
באלו הזמנים
יהי אור יהוה אלוהים

אמן הללו-יה

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

הוסף תגובה

המשך "הסמויה" פרק ב: מי אנחנו בסיפור ? (נעמי באב"ד 26-06-13)(1)
פרק ב':זה הסיפור שלהם. ועכשיו תשאלו ומה קורה אצלנו?מי אנחנו בסיפור?

לבי מספר לי שאתה הקורא שורות אלה חווית לפחות פעם אחת בחייך תחושה מפעמת של התעלות. כאשר התחוור לך לפתע שהחיים הם הרבה יותר ממה שחשבת. שהם אינם רק מעין 'עסקת חבילה' שתוחלתה: 'אכילה-שתייה-טלוויזיה-סקס-ותשלום-למס-הכנסה.'
וכאשר מתרחש הנס הזה, ברגע נדיר בחייך, ואתה חווה את התחושה המשכרת של התפעמות, בוודאי מציפה אותך שמחה גדולה שהיא שונה מהשמחה שאתה רגיל לה.
אבל . פה גם האליה וגם הקוץ שבה. כי ברגע שאתה 'המאושר לרגע' פתחת את חשבון החשמל שהגיע אליך בדואר, ובחנת בדליפה החוזרת בגג, שרק אטמו לך לפני כמה ימים, ושילמת עבור האטימה אלפי שקלים.. ואינך מספיק להירגע מסערת הנפש והנה הבן מגיע מבית הספר ומושיט לך את התעודה הלא כול כך מוצלחת שלו, וזו עוד לשון של המעטה.....כך שאני בטוחה שבאחת הרגע המופלא הזה מתפוגג ונמוג לו כניחוחו של בושם, שהיה ואיננו עוד. ואם ישאלו אותך היום. אתה בקושי בקושי בכלל זוכר את הרגע הקסום שנגע בך.

ועוד אוסיף ואומר כי בוודאי שתסכימו איתי כי רוב בני האדם בארץ, ובעולם - שלא כמו אותו מקבץ אנושי שספרתי עליו - מצויים במעין מצב של 'תרדמת רוחית', שמזכירה תחושה של 'נים ולא נים'. של 'לדעת ולא לדעת'. 'להאמין ולא להאמין' כאשר כל הפיתויים והמדוחים והרעשים מבחוץ, שלא לדבר על מצוקת ההישרדות ותזזיות החיים..... מפריעים לנו להיזכר בחוויות עמוקות ועשירות שחווינו, או מראות מרטיטי לב שהתגלו לנו. ובוודאי ובוודאי שתסכימו שאין לרבים מאתנו 'השורדים את תלאות החיים' את הכוח והלהט לחשוב ולהעמיק בנושא החשוב הזה כמו: 'מהו הסוד הכמוס האצור בכול אחד מאתנו והמבקש להתגלות?' סוד....שהוא למעשה הסיבה המסבירה את הרב תכליתיות של קיומנו עלי אדמות.

ואני יכולה אפילו לשמוע עכשיו את כול 'השורדים' מתריסים ומטיחים נגדי:"היי, את שם! למי בכלל יש ראש להתעסק עם "הסמויה" שאת 'מברברת' עליה כאשר עניינים חשובים ובוערים הרבה יותר מטרידים את מנוחתנו? כמו האיסלאם הקיצוני. המע"מ שעלה באחוז. המשכנתא הגבוהה. הקוטג' ששוב חצה את גבולות חמשת השקלים.' ומי אני שאבוא לסתור את דבריהם? כולנו יודעים שלא קל לחיות בארץ שלעתים רומסת וחומסת את יושביה. כי מה הם בעצם מבקשים האנשים הטובים האלה? לצמצם פערים חברתיים וכלכליים? לחיות בכבוד?

אך אותו קבוצה אנושית שמגיחה אליכם עתה מבין השורות, אותה קבוצה אנושית שאני מספרת לכם עליה .....כן מכירה, וכן יודעת את הסוד הפלאי הזה. למרות המע"מ הגבוה. ולמרות מחיר הקוטג' הממריא לגבהים. והיא כן מודעת "לסמויה" שבאדם. כי היא חיה ונושמת אותו. ממש כך. כשיקוי חיים מופלא הזורם ומבעבע בתוכה. נוצרת ...כמו הייתה זו אבן חן טמירה ויקרה. והיא זוכרת. זוכרת. יודעת ומכירה בה....האמת? לא איכפת לה מכול הרעשים והסחות הדעת. אולי תצחקו. אבל לפעמים היא אפילו אינה שומעת אותם. גם לא רואה. נאמנה וקשובה רק לרחשי ליבה. לקול השירה הפנימית המתנגנת מתוכה.

ועוד חשוב לי לציין שבעולמי הפנימי שלי ....עם ישראל והאדם ככלל, אחוזים ושלובים יחדיו. שזורים, כצמתה הקלועה של חלת השבת הזהובה. כאותה צמה ריחנית ונפלאה שיצאה זה עתה מהתנור ומפיצה את ניחוחה המיוחד. אישית, אינני מפרידה באופן חד ונחתך בין ישראל לעמים. אינני מציבה חיץ מוחלט בין ישראל ללאומים אחרים. כמו החלה, שאפילו קלועות בה שתי צמות מרהיבות, חלה אחת היא אף על פי כן ולמרות הכול. ויתכן מאוד שאני מסתכנת באמירה שעלולה להרגיז כמה מכם, ולהקפיץ איזה עצב חשוף שיזעק: "היי, איך את מעיזה לומר דבר שכזה? הרי לימדו אותנו בבית הספר, באוניברסיטאות, בישיבות ובכל בתי האולפנא ...שאנחנו 'עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב'....שעם מיוחד ומבודד אנחנו שאינו אמור חלילה וחס להתבולל בעם אחר ולאבד את זהותו וייחודו" . ואין לי ויכוח איתם. וגם לא עימכם. אני מסכימה. בדעה אחת עימכם שאל לנו להיטמע או לוותר חלילה על זהותנו....אך הבה ולא נשכח שאנשי "עם לבדד ישכון" וחסידי "ובגויים לא יתחשב" מתעלמים לעתים גם מהפן האחר של העם היהודי. מכך, שעם ישראל אינו רק לאומי אלא מקרין ומשדר גם בשורה אוניברסאלית. שהמסר שלו מכוון לכול האדם. והבשורה האוניברסאלית מקפלת בתוכה את חזון: "ביתי בית תפילה יהיה לכל העמים". מקום לכול אדם. מסכימים? כך שאנחנו יכולים להסיק מכך שכעם ישראל אנחנו אמנם "עם לבדד ישכון" עם זהות ייחודית משלו, אך גם עם שאמור להצמיח מתוכו את "ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים". שיהווה מרחב מלכד לכל הלאומים השוכנים על פני כדור הארץ. שיקרין שמשפחה אחת אנחנו. וממקור אחד חוצבנו ונוצרנו. כלומר:
שאנחנו גם לאומיים אך גם אוניברסאליים. גם גוף וגם נפש. גם חומר וגם רוח. מטמיעים בתוכנו את האפשרות שהאדם הינו ישות שלמה. רבת גוונים, עתירת פנים וממדים. ישות המגשימה בפועל הוויה שלמה המאחדת ומאגדת בתוכה את מכלול הניגודים. את "האחדות מתוך ייחודיות". שהוא אחד המסרים החשובים לדעתי של החזון הישראלי המתחדש. וממנו גם נגזרת ומתבקשת אידיאת "האחדות מתוך יעוד ומודעות". שהיא אחדות הנוצרת לא רק משום שמישהו מאיים על חיי, אלא משום שאני מאמינה שיעוד משותף לנו והאחדות תסייע לנו לגדול כאנושות ואומה. אך למרבית הצער המציאות בפועל שונה. אנחנו מתאחדים ומשתפים פעולה רק כאשר מאיימת עלינו סכנה שמד או טרגדיה נוראה.

אך אנא זכרו בבקשה מכם שכאשר אני מדברת על 'אחדות מתוך ייחודיות' ועל 'אחדות מתוך יעוד ומודעות' חלילה ועוד פעם חלילה. אינני מתכוונת לכור היתוך. בשום פנים ואופן אינני שואפת להתבוללות או לטשטוש הזהות בתרבות הישראלית המתחדשת שלנו. אלא למה? מהו החזון שמרגש ומפעים את רוחי? ובכן, אני רואה בעיני רוחי את משפחת העמים והלאומים על פני כדור הארץ כמעין פאזל. או אם תרצו כמעין תצרף בהיר ומוגדר המזכיר את מפת האיברים בגוף האדם. או תזמורת סימפונית רבת כלים.
ואני רואה אותנו, עם ישראל, בתוך מפת העמים העשירה הזאת, כישות ייחודית ומקורית. כהוויה חיה, תוססת, נושמת, אך אחת מני רבות. לא נעלה על פני האחרים, גם לא נחותה מהם. אני רואה אותנו כאומה יוצרת ומתחדשת, הפועלת מתוך ענווה אהבה וחמלה, בתוך תצרף ענק ומאוחד. בהחלט רואה אותנו כאחד מני אברים הארוגים כמארג-יה בתוך מארג עמים נאור....המתעלה ומתגדל באור.






הוסף תגובה
הסמויה בישראל ובאדם

המשך

פרק ג': ותשאלו מהו ההבדל הקטן והדק בינינו ובין מעגל אנשי החזון והאור?

אני מאמינה שאותו מעגל אנושי מרתק שבחרתי לכתוב עליו:
מודע לצליל המאגד את כולנו. לאותו רטט אור הדעת המשותף לאדם המתפתח ככלל.
וההבדל הדק והיחיד המפריד בינו ובין שאר האדם, ההבדל האחד ויחיד הוא.... שהוא יודע את מה שהאחרים אולי חשים, אך עדין אינם מצליחים לבטא או לתמלל.
שהוא יודע את מה שהאחרים עדין... אינם מודעים לו. אך עם זאת גם ברור לו שיבוא היום וכולם ידעו. רק עניין של זמן.

ועוד אוסיף ואומר. שקבוצה אנושית זאת מכירה לא רק את סוד מהותנו כעם וכאדם, ולא רק מקרינה לנו מהו האידיאל הרצוי אלא גם מחוברת בפיכחון חריף וחד ....אל המצוי. אל הריאל. אל המציאות הקשה, האלימה, האכזרית של חיינו כאן על פני כוכב ארץ. במלים פשוטות יותר אומר שאותו זן מיוחד של אנשים יודע לנווט ולנתב בתבונה בין חזון ומעש, בין המצוי ובין הרצוי ולהוות השראה לאחרים. לעורר, לנחם, לעודד ולפתח את כישורי היצירה החבויים בתוכנו בסנכרון הרמוני עם אותה תוכנית רוחית, עלומה ונסתרת המקפלת בחובה את תכלית הקיום האנושי. תכלית...וזה המעניין בסיפור.....תכלית שגם היא דינאמית, ומתפתחת. תוכנית אב ואם ענקית שגדלה, משתנה וצומחת עם העידנים. כי דבר אינו קופא בהיכל בריאתנו. הכול חי. רוטט. משתנה. מתפתח. כנהר הזורם תמיד.

ולמה דומה הדבר? לאותו קברניט המחליט לצאת למסע של אלפי מילין ושנים במרחבי הים הסוער שיוליכו אותו בסופו של מסע אל הבית. אל חוף מבטחים. אל הארץ שלא רק מבטיחה אלא גם מקיימת . הוא יודע לאן הוא חותר. ברור לו שהוא שואף לנתב את ספינתו אל החוף המיועד. עם זאת הוא גם מודע לכל המערבולות, הסלעים ולצוקים המשוננים שבים המאיימים לנגח ולהטביע את ספינתו. הוא מישיר מבט אמיץ אל עבר הכרישים חדי המלתעות ועם זאת מקרין אמפטיה וחמלה אל נוסעיו המבועתים הנושאים את עיניהם אליו. וכן, והוא, הקברניט, המיומן והאכפתי מנווט את הספינה בזהירות ובתבונה אל החוף המיוחל. וכאשר מגיעה שעתו של הקברניט להיפרד מהעולם הוא מפקיד את ההגה בידיו האמונות של ממשיכו, וזה מקרב את הנוסעים בעוד כמה אלפי מילין אל 'הארץ המקיימת'. והנה כאשר יגיע היום שלו ציפו אלפי ומיליוני שנים, לאחר שיגיעו צאצאיהם של הנוסעים המקוריים לארץ המיועדת, אל הבית הנכסף, אני מאמינה שינוחו להם עידן או שניים מעמל המסע המפרך, ישהו זמן מה במקום המובטח והמקיים, יבנו בתים, יקימו מדינה וחברה מוארת, ושוב יצאו כעבור עידן או שניים למסע אתגרי חדש. לחפש ולתור אחר מקורות מחיה טובים יותר ולגלות ארצות חדשות מעניינות ומבטיחות. כי היקום על כול נפלאותיו קורא לנו. ואתם בוודאי כבר קלטתם שהמסע והחיפוש אחר הבית הוא.... אינסופי. בכל פעם מגלים משמעויות חדשות לחיים, ואפשרויות חדשות שאינן מסתיימות לעולם.

כן ידידים יקרים. אני רואה בחבורה מרתקת זו של אנשים את - יסוד העולם. את אלה המודעים לעומק ההבטחה. הנושמים את 'זו שעמדה לאבותינו ולנו כול הדורות' זאת שהובטחה גם לנביאים שעל ברכיהם גדלנו וצמחנו....ואיך אמר הנביא ירמיהו, בשם האל? "הנני כורת עימכם ברית חדשה לא כברית אשר כרתי עם אבותיכם."...ותשאלו איזו ברית תהיה זאת? ...ותשובתו היא ..."נתתי תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה."

כלומר בעתיד וזה קורה אפילו היום בהווה שלנו, הכול כבר שונה ממה שהכרנו בעבר. הידע והחכמה נובעים מהפנים. מהתוך. ממקום שליו יודע ובוטח. מרוח האדם.
לא מבחוץ. לא חרות על גבי לוחות. גם לא על גבי זהב ואבן.
שירתה של הרוח שבלב אינה מלווה ברעמים, ברקים, שופרות ופירוטכניקה של חזיון אור קולי. הכול זורם בשלווה. בבטחה. ובקול דממה דקה. כדי.....'שמציון שבלב תצא האורה.'

ואפילו היום עוד מהדהדים בתוכי דבריו של ארכימדס שאמר לפני שנים רבות: 'תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם.' נדמה כי אנשים אלה עליהם אני כותבת מכירים את נקודת המשען הזאת. מחוברים ללא מלים אל 'סוד-יסוד-עולם' . אל האור מעבר לדתות. אל הרוחניות החובקת אדם ועולם. אל האור ששפתו אחת היא. השפה של כולם. שפת הנצח שאינו מתכלה לעד.
ויודעים המה ברוחם המופלאה, הסובלנית והסבלנית להשפיע ולעצב מחדש את המציאות העגומה והאכזרית שמטילה עדין את אימתה על פני כדור הארץ. וכול זאת כדי שנעלה מעלה ונהפוך לבריאה נאורה ומפותחת המקרבת את ישראל והאדם אל משאת חייו. ומהי משאת החיים שאני חווה ומאמינה בה? אותה נגלה בהמשך
הוסף תגובה

זוהר מוכר... (אנטוניה וארנון 25-06-13)(2)
זוהר מוכר:

בליבנו יקום דבר
משכן-אל בנו יואר
במחשבתנו תתבלבל דעתנו
אך בחיפוש החיים נדע דרכינו
בתכלית גילוי הפעימה
עולה התודעה רוממה
חליל פנימי ובו
אור ושירה, במרכז בהיר
פועם הוא אל מעגלי גופנו
בו מצויה בינת זרעינו
הנשמה שרה ברוח תובנה
אל הנפש להפיג עננה
תחבור היא למרכזי אנרגית עליון
נהרות עדן זוהרים באור ההמון
אשר עלו לליבם ואומרים חיים כדבר-רם
אחוות יהוה פתחי ליבך בטוהר
הרחיבי שירייך לאמת, זיו וזוהר
אור-יה זוך מלכות
העטי לובן באור מהות
קולך אהבה השמיעי
מבפנים עלי כהדהוד שופר
חצי המדרגות היי לבינה
צרו בנים ובנות מסת אור ואורה
מגן דוד ומנורה
הנני-הננו מרכבה בגילוי הארה
עורו לב בשר
הנכם אור מוכר
בכל יקום ורב ממד
פוסעים בפליאות חיים
על כל טווח המנעד
יהוה אלוהים יהוה אחד

אמן הללויה יהי אור

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

הוסף תגובה

והלב מתמלא בשמחה
הוסף תגובה
שוררת ליבנו להתמרה ... (אנטוניה וארנון 26-06-13)
שמחה והלל-יה... ברכות לך נעמי עונג רב לנו ממשובך... היי ברוכה
הוסף תגובה