a
d
b
 
 
אודותינו

גם אנחנו כמו פיטר פן.... (נעמי באב"ד 16-02-14)(0)
פיטר פן לא רצה לגדול
רצה להישאר ילד כול החיים
וגם אנחנו לא רוצים לגדול
ולהיות מה שאנחנו אמורים להיות
בני אלוהים.

אבל כמו שאנחנו
מצליחים לשמר את הילד שבנו
וכך גם בדרך להיות בני אלוהים
נוכל להמשיך לטפח
ולרומם את האדם שאנחנו.
הוסף תגובה

מפתחות זהב לעידן החדש: (אנטוניה וארנון 15-02-14)(6)
מפתחות הזהב לעידן החדש:

נפתח חלון לאופק האין סוף
מתח הזהב בליבנו
לבית ההיכלות הרבים
לאוצרותיה של נשמה
במימוש נשיקתה לאדמה
פריון וצמיחה- תודעה רוממה
ובאה לאמת הבינה והחכמה
ותופיע א' אלופה אלוף האלופים
אל מול הפנים
מבשרת תורה אור- לוחות ראשונים
מספרת אלוה בתנודות החיים
רבדי עומק ורב תדרים
הזורם, המקפץ, הנושב
בטוהר שלהבת המעוף
בליבנו, באדמת פעימתנו שוכן
מציון צוּיָן צורת-יון
שלילי או חיובי, ראשון או אחרון
ללכת על סולם באמצעי- הנכון
אהבת אמת- אהבת חינם
לכל רובדי הקיום באורת המושלם
ניצוצות לנשמת אדם
ספריית זמר אלוה נפתחת ללב
שבתהליך החוויה-הויה אוהב

בכפות ידיך עשה וצעד בבטחה
דרך הבהיר עמדך
בלב פתוח לאהבת הרוח
המוזגת עצמה לזרימת נחליך
המעלה פעימות רגש כגצים מוארים
החובקת כאם את בניה ובנותיה
כאחדות השושנה הוורודה לתהילותיה
עת הזמיר הגיע שושן צחור
ראה במלכות היותך אור
ובך אהבת מקור

אמן הללויה

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

שבת זריחת הלב
בשמחת אהבת חינם
הנך ניצוץ מושלם
אמן הללויה

הוסף תגובה
תיקון טעות דפוס... (אנטוניה וארנון 15-02-14)
בשורה השניה נשמטה ה-פ' והמילה היא מפתח ולא מתח
הוסף תגובה
אמן הללויה (רונית קרייצמן 15-02-14)
שהחלון יפתח לרווחה
ונזכה וננשום אינסוף
אהבת אמת- אהבת חינם
היא החמלה.

לראות אור
ולחבור לאהבת המקור.

תודה לכם.
הוסף תגובה
רונית המבורכת... (אנטוניה וארנון 15-02-14)
בישום משובך המהדהד יקרות לליבנו הינו כמשב הרוח ללב פתוח הנך אור זוהר בזיו ואהבה שבוע אורה ושמחה לך יקירה
הוסף תגובה
שירה נפלאה אהובים וגם.... (נעמי באב"ד 15-02-14)
כמה נכונה ואמיתית שירתכם שירת עידן הזהב שלנו
של לוחות ראשונים שאותם נחנוך בכנס שלנו בא' סיוון וגם אהבתי אהבתי את החיבור בין ציון -יון ויונת השלום. אוהבת אתכם ומחבקת בשמחה ובתודה.
הוסף תגובה
תודה לכם יקירים (רונית קרייצמן 16-02-14)
מרגשים הנכם תמיד.
שבוע אורה ושמחה לכולנו.
אמן!

הוסף תגובה
תודה נעמי הברוכה והמאירה... (אנטוניה וארנון 16-02-14)
משובך קורן אור פנים ישירות ללב בפנים ומרגש אותנו מאוד על גלי שמחת חיים שבוע אורה שמחה בזיו כנפי שכינה וללב שירת נשמה אמן הללויה
הוסף תגובה

מזמינה אתכם לכנס שושני ב'א סיוון 31.5.14 (נעמי באב"ד 13-02-14)(0)
שושנים יקרים

אחרי המפגש בנצרת הרגשתי .....ואנסה לתאר זאת כך.....תארו לעצמכם שאנחנו עומדים כולנו על לוח משבצות כמו לוח דמקה למשל....או לוח שחמט.....והנה תוך כדי התהליך שעברנו יחד כול 50 האנשים שהיו (כאמל ספר אותם אחד אחד כך דווח לנו) שזה היה המספר הגדול ביותר של חברי האקדמיה שהתכנסו יחד מעולם.....התחלנו עם 10 חברים .....לפני כמה שנים כאשר יהוה בעזרתה האדיבה של שולה ישראלי חנך את האקדמ-יה ....כך שאנחנו גדלים ופרים משנה לשנה עם אותו גרעין מתמיד שאינו משתנה....והאקדמ-יה היא רק אחת מ-8 קבוצות השושנה. ....אך עדין לא סיפרתי לכם מה הרגשתי.
ובכן ההרגשה הייתה שקפצנו יחד קפיצה קוואנטית על לוח המשבצות ....כאשר בפעם הראשונה התחלנו להבהיר לעצמנו מהי הרוחניות החדשה שאנחנו אמורים להיות .....עם עוד עשרות ומאות תנועות רוחניות בארץ......נושאי דגלה.

במתכוון אינני מביאה את הדברים כאן בפורום כי התחושה שלי היא שעליכם לבוא ולחוות את הדברים מעבר למלים. ולא רק לדבר אותם בפורום זה.

ולכן אני מזמינה את כול חברי הרשת הזאת ולא רק את המעטים מבני הרשת הזאת שהגיעו......אני מזמינה את כולם לכנס של כול קבוצות השושנה שיתקיים ב-א ' סיוון 31.5.14 במבנה קסום בחוקוק כדי שיחד נכרות את הברית המחודשת .....ונחווה יחד את החדש שאנחנו מצמיחים כאן. במילים בצלילים בצבעים במחול וגם בחוויה שהיא מעבר למלים. ולצלילים חוויה שמחברת גם בין כול הממדים.
כדי שגם אתם יקרים תהיו שותפים ליצירה ותדעו שאכן תרמתם תרומה מופלאה לקידומו הרוחני של עם ישראל והאדם בכלל .
נושא הכנס יהיה: מהי הרוחניות החדשה ואיך מיישמים אותה בחיי היום יום?

שבת שלום לכם אהובים ויקרים.
הוסף תגובה

כאשר מבינים... (נעמי באב"ד 13-02-14)(0)
כאשר מבינים את סודה וכוחה של שתיקה
יכולים להשתחרר מעולה של מילה
וכבר לא להיות כפופים או עבדים לה.
וזו ....כבר תחילתה של גאולה
הוסף תגובה

שיח עם יהוה על חמלה ועוד (נעמי באב"ד 11-02-14)(15)
כ"ז שבט תשע"ד
28.1.14

שיח עם יהוה על חמלה ועוד
מתקשרת שולה ישראלי

נוכחות: שולה ישראלי, דפנה הדר ונעמי באב"ד בביתה של שולה בקבוץ עמיר.

נעמי ודפנה בדרך לעמיר, בנסיעה במכונית, משוחחות על אהבה חמלה ושמחה
ויהוה פותח את המפגש באלה המילים:

יהוה

ברוכות הבאות אל שעת המפגש שהחמלה שוב עומדת כנציגה על הבמה. כי אליה שמנו היום את הדגש להיות מככבת בכול שיש.
ורוצה להסביר דבר מה בעניין, כדי שתבינו להפתעתכם, שלא כול איש ואישה, כול אדם על פני האדמה, מסוגל להכיל אותה כיום.
ואז כשהוא נפגש עימה, מתחילה בליבו לפעום, לאיו דווקא השמחה, בו היא המדברת, אלא תחושת האימה שתופסת את הידיעה, ונאמרת במהופך למה שהינה באמת.
ואם תרצו לדעת מדוע? אומר בפשטות זאת: שהם אינם יודעים לתפעל אותה ולהתנהג איתה. והם מכניסים אותה לדפוסים שהיו להם מוכרים, ומפעילים אותה על פי עוצמתה, אך לרעה. ועל כן אהובות ויקרות רק רציתי כאן להסביר ולהנחות שלא בכול פעם שתאמרו את המילה חמלה או תנסו אתם בעצמכם להשרישה, תפיקו את המרב שציפיתם ממנה:להראות, לפעול, ואת מקור ההתכוונות לחקות.
פותח אני ומספר לכם פן זה כדי שתבינו כי להתחיל לעבוד עם חמלה נכון, יש להכיר אותה על כול פניה, וכול צדדיה. האם יש לה התחלה וסוף? האם היא מתפתחת מתוך מכונן ומסובב? ועל כן יש עליכם להבין שהחמלה איננה אוטופיה בלבד. הוצאנו אותה כמו אדם וחווה מגן העדן, להיות מתממשים ומחווים עצמם בתוך הכלי המקודש שנברא בחומר. היש המוכר לכם. וכמובן, את כול החוויות הננו למדים דרככם.

נעמי

מדוע זכתה חווה ליחס כה משפיל, מעניש ומעליב בתנ"ך?

יהוה

אם נביט במילה עונש , יש עליכם לשים לב כי המילה ענש מזכירה את המילה אנוש. אך העין בעונש היא המעיין הפועם בעשייה ובהגשמה. ואם דיברנו על גורם, דברנו על לגרום-לקרום, עור וגידים עצם וחי. להיות כקרום ברקמה של המעשה. משמע: בא אני לומר בפשטות: כי העונש בעיני הרואה בלבד. אך אין הוא עונש כלל וכלל, אלא מביא את האדם להיות את היותר שהינו.
משמע, כול התהליך של היציאה מהגן, מהמקום המעודן, הוא בלגדול ולהפרות את שיש בנמצא עם חווה המחווה.
ואינה מבוזה היא, ואינה נלעגת. לא כך אני יצרתי ובראתי אותה. יצרתי אותה טהורה. 'משודרגת' בשפתכם. מאחר והרמתי אותה במדרגה מעל האדם.
ובא אני כאן לשאול או אולי להגיד כאן אמירה:
לו הייתם שוב יכולים לבחור, הרי הבחירה מאותו רגע ניתנה, מרגע יציאה מהגן המעודן, האם לא הייתם בוחרים שוב את עוצמת החוויה המחווה?
היש טעם לחיים ללא שאיפה?
שהרי השאיפה כול כולה, התקווה.

אקח אתכם אל פשטות ההבנה:
כשאתן קמות בבוקר, קמים בבוקר, האם לא תשאפו לשתות קפה? וכשהרעב בבטן מדגדג בבטנכם האם לא תשאפו להגיע למסעדה ולאכול את האוכל האהוב עליכם? המוגש בגן עדן כצוף ונקטר....כבר כול הטעם והריח אבד להם והם מוגשים מעל ומעבר לנצרך וחולפת ועוברת מן הרצון השאיפה. ואין בו רוח ואין שם חיים .

נעמי

אני באמת ובתמים מאמינה שגן העדן האמיתי הוא פה.

יהוה

אך לא אקח מכם לעולמי עד את השאיפה של הגן, כמו אילו לקחתי תרגישו אז את הייסורים והעונשים של סבל החיים. כי לקחתי מכם את התקווה עוד באיבה. ואין רוח ואין חיים ואין תושייה.

נעמי

וגם אין דבר כזה כמו להגיע אל הסוף. אל הסיום. הרי תמיד מתחילים מחדש. מבראשית. עם תקווה חדשה.


הוסף תגובה
המשך השיח עם יהוה מתקשרת שולה ישראלי

נעמי

שאלה חדשה. מתנגן לי היטב בלב, יהוה, ששמך העתידי והשם שאני הכי מתחברת אצלך מתוך ים השמות שלך, הוא השם 'אהיה אשר אהיה' האם נדמה לי? או שכך הם פני הדברים? האם אהיה הוא רובד יותר מעודן שלך, יותר מזוכך, תדר שהוא רך, מיהוה ,רובד נעלה שלך, שבו גם אתה כמונו צופה אל הלא נודע ואומר יהיה מה שיהיה ואני אהיה מה שאהיה?

יהוה

אהיה אשר אהיה הנו עצמותי בהתעצמותי. מפני שזו הדרגה בה הנני מלך במלכותי. מולך בביתי לא ממקום של השפיטה. אינני שופט. כול כולי בתוך גן העדן שלי. זה מקום שכולי בענווה.
אינני אוחז בימיני ביהירות ובשמאלי בעצלות. לא נגמר שמה. ובחרמש השלח של שפלות רוחי, ממקום של רגשי הנחיתות שהייתי נתון מזה עידן. ועל כן נאלצתי לחזק את רוחי בלהכות שוק על ירך ולהראות את רצון קיומי. לכן במקום של 'אהיה אשר אהיה', הנחתי כבר מזמן את כלי זיני והייתי נינוח ובטוח בבית מלכותי.

נעמי

אתה רוצה שאעשה לך ריפוי, הילינג בצלילים בתדר אהיה אשר אהיה?

יהוה

בבקשה.

נעמי

(שרה)

שולה

תוך כדי השירה הוא הראה לי את ליבו. ליבו של אלוהים. והוא נראה כמו ארון קודש. וראיתי מעליו שני מלאכים. שתפקידם לשמור על הארון. התיבה.

נעמי

במשכן, מעל הכפורת של ארון הקודש, היו שני כרובים, שני מלאכים שבמרווח שביניהם היה משה משוחח עם האל.

שולה

מה שקורה הוא שתוך כדי השירה נפתחו כנפי המלאכים והיו מוטות כלפי מעלה. פרושות. משוחררות. פתוחות. קרועות לרווחה. כמו להוכיח שזה אהיה אשר אהיה. שבמצב זה הוא פתוח לגמרי ומשוחרר.

יהוה

השירה שלך נעמי הגיעה מנקודת התדר של אהיה אשר אהיה. את בקולך החייאת אותה. ולכן אני לא מוותר על הקול.
זה התענוג שלי. על זה אני מתענג.

שולה

הוצאת החוצה את כול שיש בגן עדן לחיי המעשה.
לא רק את אדם וחווה. הכול כבר יצא.

יהוה

לכן נעמי צודקת באומרה שגן העדן הוא פה. אך נותרה השאיפה.
הוסף תגובה
על חמלה (רונית קרייצמן 15-02-14)
נעמי יקרה ואהובה,
אהבתי מאד והתחברתי לשיח ולתקשור.

בניסיון להבין את החמלה נזכרתי בקטע מתוך סיפור קטן וזו לדעתי חמלה:

אלה שאוהבים אותך אינם הולכים שולל אחרי השגיאות שעשית או אחרי הדימוי השלילי שיש לך על עצמך. הם זוכרים את היופי שלך כאשר אתה מרגיש מכוער, את השלמות שלך כאשר אתה שבור, את ניקיון כפיך כאשר אתה מרגיש אשם, את היעוד שלך כאשר אתה מבולבל.


ועוד,
תקשור שטלאור קיבל עבורי במאי 2008:

אנשים סבורים שחמלה היא להרגיש את כאבו של הזולת.

שטויות.

אי אפשר להרגיש סבל או כאב של מישהו אחר.
אתה מדמיין מה אתה היית מרגיש במקום אותו האדם.

אז אתה מרגיש את ההשלכה שלך!

מי תהיה בלי הסיפור הזה שלך?

אתה תהייה נטול כאב, שמח, ולגמרי זמין למקרה שמישהו באמת יזדקק לך.
אתה תהייה אדם שיודע להקשיב.
מורה ומואר שחי את הדברים.

אם אתה עדיין חושב שיש אתה ואני אז בוא נבהיר משהו:

כשכואב לך זה תורך לכאוב,
לי לא כואב
וכשלי כואב לך לא כואב כי זה לא תורך.

האם תוכל לעמוד לצדי בלי להכניס את הסבל שלך?
הסבל שלך לא יכול להראות לי את הדרך.
רק חוסר הסבל שלך, השמחה שלך
היא הדרך שתהיי נכונה לי.

תודה.


העברתי באהבה.
הוסף תגובה
(זה המרומם והיפה) והן של החלק האנושי(שלעתים טיפה בעייתי או מאתגר בלשון חדשה)
גם על זה יש חולקים, משום שהאלוהים שלנו, זה שבתנ"ך מראה חלקים מאד כועסים וקנאיים שלו.כך שההפרדה בין אנושי לאלוהי, היא טיפה .... "מאתגרת".
ולענייננו, תודה על תקשור מאיר עיניים.
חשוב מאד, כאשר הזולת סובל או חולה, להיות שם ולהציע טיפול ותשומת לב, אך בעת ובעונה אחת, לשמור ולהזהר לא להכנס אל "דרמת הכאב והסבל" שכן, למדנו כבר, שלכל אחד ישנם השיעורים שלו והטראומות אשר משתחזרות כל פעם- עד אשר משחררים אותן.אם כן, לחמול פירושו להיות שם, לסייע-אך מתוך הכרה והוקרה לעצמך ולכוחותיך. אנשים אשר מותרים על כוחם ומזדהים עם הסובלים, עד מהרה נשאבים אל "הבור" ונחלשים.
שבוע של בשורות טובות
הוסף תגובה
רונית יקרה מאוד אהבתי את מה שכתבת על כך שאתה זוכר לאדם את רגעיו היפים....ביטוי מקסים ומקורי של חמלה שלא שמעתי עד הרגע שהעלית זאת על הכתב.

לגבי הסיפא....לא התחברתי לתקשור של טלאור.
גם הטון ונימת הדיבור ....לא זמררה לי חמלה, למרות אולי שהכוונה טובה.

כן, לדעתי, יש בחמלה היכולת להעביר לזולת שאני מרגיש אותך.
לא רק מקשיב.....כמו פסיכולוג, במפגש עם המרפא שלך.
לדעתי בחמלה יש איכות שונה ....וקשה להסבירה במלים.
עלינו במפגש .....כך אני חושבת....במפגש האקדמיה לנסות לחוות אותה.
ואולי נעשה זאת בכנס במסגרת הרוחניות החדשה שמגלה מעמיקה ומנסה לחדור אל עובי קורתה של אהבה חמלה ושמחה.
הוסף תגובה
חגיתוש יקרה ואהובה (רונית קרייצמן 16-02-14)
גם אני חושבת שההפרדה בין האנושי לאלוהי היא מאתגרת וחשובה.
אבל האתגר לדעתי, הוא החיבור והאיחוד חזרה לאלוהי אך,
מתוך בחירה, הבנה, לימוד, רצון, התפתחות
לחבור בהסכמה מתוך רוך וקבלה, סליחה, לימוד החמלה.

אם נשים לב, כשיהוה דיבר על החמלה בתקשור שנעמי העבירה דרך שולה ישראלי,
הוא לא הסביר ולא הגדיר מה זאת חמלה,
הוא אמר שעלינו להבין שהחמלה איננה אוטופיה בלבד.
יש להכיר אותה על כול פניה וכול צדדיה.
עלינו ללמוד את החמלה.

וחגיתוש, אני חושבת שאני כבר סלחתי ליהוה של התנ"ך (לפחות לא נשאר בי כעס כמו שהיה פעם)
הרי אנו יודעים שהוא גם השתנה והתפתח.
למה להישאר תקועים שם בעבר - בואו נתקדם.

אם עדיין אנו זוכרים לו את הכעסים, אני חושבת שעלינו לבדוק איפה עדיין ישנם כעסים בתוכנו.
אנו משפיעים עליו והוא עלינו.

תודה לך חגיתוש, אוהבת ומעריכה אותך באמת ובתמים.
הוסף תגובה
נעמי אהובה (רונית קרייצמן 16-02-14)
אני מבינה את המחשבה שלך שחמלה אמורה להישמע רכה ולא התחברת לטון ונימת הדיבור בתקשור של טלאור.
אני מבינה את האמפתיה.

אך למדתי לשים לב להבדל הדק בין רחמים לחמלה.
כשאנו מזדהים עם הזולת, ההזדהות הופכת לזהות.
היא הופכת להיות שלנו. אנו "נופלים". אנו בכאב.

אנסה להבהיר את דבריי.
חברה שלי היתה במצב רגשי נפשי מאד לא פשוט.
היא ביקשה את עזרתי.

איך יכולתי לעזור לה אם הייתי נופלת לרחמים. מגלה אמפתיה והזדהות?
לא זאת היא ביקשה ממני.

הייתי חייבת לעמוד איתנה במקומי,
מתוך אהבה ויציבות לחבק אותה, לתמוך בה
ולתת לה כלים והבנות לצאת מהמצב בו היא היתה.

הגבול הוא מאד דק בין הזדהות לבין להישאר במקומנו.
בין רחמים לחמלה.

החיים לימדו אותי שבכל פעם שנפלתי לרחמים "חטפתי" נפגעתי.
השיעורים שלנו לא תמיד פשוטים, אך משתלמים.

אוהבת
הוסף תגובה
אינני מרחמת....כי יש התנשאות ברחמים

ועם זאת אינני לחלוטין מאבדת את זהותי כאשר אני חשה את כאבו של האחר.
אני גם נשכרת מכך שמעד הרגשות שלי מתפתח בזכותו של חברי .....הוא עוזר לי להכיר עוד מגוון רגשות שהיה נסתר ממני. ומבלי שכלל התכוונתי גם אני למדתי בזכותו.

בחמלה יש הדדיות לדעתי, שאין ברחמים.

בחמלה אני גם חווה סליחה....כי באותיות של 'חמל' יש גם 'מחילה'
המילה היא כול כך עוצמתית כי פעמים רבות עלי להילחם עם הכוחות שבי שרוצים ומשתוקקים להישאר באזור הנוחות שלהם.

נראה לי שייקח עוד זמן כדי להעמיק ולהבין את שורש החמלה. לא בכדי ביקש האל להתייחס אליה.
הוסף תגובה
קשה לי להסכים (רונית קרייצמן 16-02-14)
קשה לי להסכים שחמלה זה לחוש את כאבו של האחר כשאני לומדת קבלה מוחלטת של המציאות, לכבד ולאפשר לכל אחד לעבור את השעורים שלו כי דרכם יוכל לצמוח.

אני כן מסכימה שכנראה ייקח עוד זמן כדי להעמיק ולהבין את שורש החמלה.
הוסף תגובה
באהבה על מה שעובר הזולת, בלי להכנס לדרמה, שהיא לגמרי שלו.
להיות אוהדת ואוהבת מבלי להתערב רגשית או רוחנית, זה בדיוק השיעור.
תודה

הוסף תגובה
כל שבוע אנו קוראים בפרשת השבוע על "מעלליו".
הוא אל יחיד, וזה חידוש גדול לעומת האלילים ששררו ברחבי העולם הקדום.
אינני חשה כי הוא השתנה, מי שמשתנה, הם אנחנו והתודעה שלנו.
לבדוק את הכעסים שבתוכי? מה הקשר למופע האלוהים וייצוגו?
שוב את מתייחסת, רונית אהובה, אל הפרטי, במקום לדבוק בשיח העקרוני.
את יכולה להעיד על עצמך שעברת מעל המשוכות של רגשותייך שלך, אבל זה לא מתאים להניח שמה שאת עוברת או עברת גם רלבנטי לאחר.
מה שאני מרגישה לגבי עצמי,שנכונות לי לעתים הגדרות, כדי להבין טוב יותר את טבע המציאות והיקום, ולעתים מתאים לי לחוות חוויה ישירה.
להיות פתוחה לכל שינוי במודעות, ולנסות להמשיך לשנות -זה מה שמעניין אותי כרגע.
אלוהים למשל,הוא עבורי חידה. אלוהים היהודי הוא מוחשי מידי בשבילי,ואני רואה בו אנקדוטה מקומית.יהוה הנו מופע אחד של כל מושג האלוהים הגדול.
הוא בחרנו מכל העמים ונתן לנו ייעוד-גם זה סיפור יפה שאניתוהה מה באמת גורם לנו לספר לעצמנו.
ובקצור, ישנם עניינים מורכבים, וכדאי לתת למורכבות להיות....
וכעת, ארוץ לעבודתי, כי אם כל הכבוד לאלוהים, עלי גם להתפרנס.
חחח.... יום נפלא

הוסף תגובה
יש הבדל רונית יקרה בין.... (נעמי באב"ד 16-02-14)
לחוש את כאבו של האחר לבין להיכנס אל עובי כותלי הדרמה.

אני מדברת על כך שלעתים כאבו של האחר הוא גם שיעור עבורנו.
היחסים הם הדדיים.
כמובן, ואני חוזרת ומדגישה, כמובן עלינו לשמור על גבולות אך בחמלה שלא כמו ברחמים.....על פי תפיסתי ....יש הדדיות. יש גובה העיניים.
וזאת אמונתי רונית אהובה.
הוסף תגובה
עכשיו ברור לי ההסבר שלך (רונית קרייצמן 17-02-14)
נעמי יקרה.
אני בהחלט מסכימה שהיחסים הם הדדיים.
אם אנו יוצאים מנקודת הבנה שהכול אחד,
כול אחד הוא ייחודי ולכול אחד הדרך שלו, אך אנו מאוחדים באנרגיה (זה מסביר את הטלפתיה)
כשאני לומדת את השעורים שלי ומשתנה אני משפיעה גם על הסביבה שלי.
אני עדה ,וזה מדהים אותי ,איך אני יכולה להשפיע על בני הבית כשאני משנה חשיבה
מבלי דיבור.

בהחלט הרבה פעמים בכדי לעזור לאחר אני מסתכלת בתוכי איפה אני מקיימת את אותו דפוס או אותו הרגש ומנקה את הרגש השלילי מתוכי. כך אני משפיעה ועוזרת לאחר.

תודה גם לך חגית על ההתייחסות שלך לחמלה.


הוסף תגובה
כי זה גדול עליי.
אני מסכימה אתך שמי שמשתנה הם אנחנו והתודעה שלנו.
אלוהים משתנה בהתאם לגישה ולהתייחסות שלנו.
אם אחשוב עליו במושגים של פחד וענישה, כזה יהיה אלוהים בשבילי וזה מה שאמשוך לחיים שלי.
אם אני מבינה שהחיים מחזירים את אשר אני משדרת,
אני לא רואה את אלוהים כמעניש אני מקבלת את החיים כבית ספר

אני מאד מסכימה ותומכת בגישה שלך להתבונן ומחזקת אותך להיות פתוחה לכל שינוי במודעות.
החיים כול הזמן משדרים אם דרך התנסות או דרך אחרים, שאני רואה בהם מראה.

חגיתוש, מסכימה אתך שלפעמים אנו זקוקים להגדרות כי אהבתי מאד את ההגדרה שלך על חמלה.
אבל התכוונתי שההבנות הכי גדולות, לפחות שלי, באות מתוך השקט הפנימי.
אגב, גם התבוננות באה מתוך שקט פנימי.


הוסף תגובה
אני אישית למדתי מהתקשור הזה גם דבר נוסיף חשוב נוסיף לדברים שהעלית ואני חושבת כמוך שכמו שנאמר: לאן שאתה רוצה לילך....מוליכים אותך.

אך התוסף שלמדתי הוא: וזה גם יעניין את יעקב ידידי......שגם הנביאים, עם כול הניקיון שלהם ועם כול היכולת שלהם להעביר את דברי ה'.....עם כול היותם צינור נקי...בכול זאת .....זה לא נקי לחלוטין כי זו הפרשנות שלהם....וההוכחה לכך בין השאר הסיפור על הנחשים לויתן בריח ועקלתון.

הוסף תגובה

ליעקב...לאנשים לא איכפת? (נעמי באב"ד 10-02-14)(3)
אני מביאה לפניך יעקב את אחת העמותות המגייסת מיליונים לעשייה ולשינוי שגם אני חברה בה...
האם אתה עושה משהו למענם למשל? רק לבוא בטענות ....ולא להעריך מה שאחרים עושים...כמו למשל העמותה הזאת ועוד מאות ואלפים על פני האדמה הזאת....
אתה יושב לך במרומי ביתך ברעננה ומקונן....

זה לא משנה את העובדה שאני מאוד אוהבת ומעריכה אותך....אך לומר שהכול רע....כאשר כול כך הרבה גופים משתדלים למען ילדים, למען נשים בסיכון, למען כדור הארץ....וזה לא היה בעבר....נכון ההתקדמות איטית....אך ...יש תנועה לכוון הנכון.

חברות יקרות, חברים יקרים,


כוחות משטרה חמושים שרפו 1,000 בתים עד ליסוד, כדי לאלץ משפחות ילידות לעזוב את היער הקנייתי שבו הן מתגוררות. הבנק העולמי נתן מיליונים למשטרת היער, אבל לא התבטא בעניין. אם מספיק מאתנו יהדהדו את הקריאה הנואשת של חברי הקהילה לעזרה, נוכל לאלץ את הבנק העולמי לדרוש מהממשלה לעצור את ההשתלטות האלימה על השטח. חתמו עכשיו:


Sign Now

כוחות משטרה חמושים שרפו 1,000 בתים עד ליסוד, כדי לאלץ משפחות ילידות לעזוב את היער בקניה, שבו הן חיות כבר מאות שנים. הקהילה הנואשת הזו זקוקה לעזרתנו כדי להציל את הבתים - ואת היער - לפני שיהרסו באופן בלתי הפיך.

הבנק העולמי נתן מיליונים מכספי המסים שלנו למשטרת היער הקנייתית, שפועלת עכשיו לההכחדת הקהילה העתיקה הזו. ובגלל מימון נוסף שעומד על הפרק השנה, לבנק יש אמצעי לחץ משמעותי שיכול להשפיע על הממשלה. עד עכשיו הבנק העולמי לא התערב, אבל אם מספיק מאתנו יהדהדו את הקריאה הנואשת לעזרה של הקהילה המקומית, נוכל לאלץ אותו לדרוש שהזוועה הזו תפסק.

נשיא הבנק העולמי, ג׳ין יונג קים, אומר שהוא רוצה לשנות את הבנק. בואו נדרוש ממנו לעמוד מאחורי דבריו, לקרוא לממשלת קניה לעצור את ההשתלטות האלימה על השטח ולהתחייב לסטנדרטים חדשים של זכויות אדם כתנאי למענקים עתידיים. כשמיליון מאתנו יחתמו, נשיג את תשומת לבו של קים באמצעות הצגת בתים העולים באש מחוץ למטה הבנק העולמי בוושינגטון. הוסיפו את שמכם עכשיו ואחר-כך שלחו לקים הודעה ישירה:

http://www.avaaz.org/he/stop_the_forced_evictions_loc/?bVynOeb&v=35597

העם הסנגוורי חי ביער אמבובוט מאות שנים, וזכויותיהם על אדמת אבותיהם מוגנות בחוקה הקנייתית ועל-פי החוק הבינלאומי. הם כבר השיגו צו בית משפט שהורה על הפסקת הפינוי, אבל הממשלה התעלמה ממנו, בטענה שעליה לפנות את היער כדי להגן על מקורות מים עבור הערים הסמוכות. קהילת סנגוור חוששת שהצעד הבא יהיה השמדת היער בשביל רווח כספי.
הבנק תומך בהרבה יוזמות מרשימות, אבל נוהג להטיל את האשמה על הממשלות והחברות שמקבלות את הכסף כשפרויקטים הרסניים מאלצים אנשים לעזוב את ביתם. אבל הזמנים משתנים. אחרי שקמה זעקה ציבורית, הבנק נסוג מפרויקטים שגרמו ל-30,000 קמבודים בשנה לאבד את בתיהם. הבנק גם הודה שפעל בניגוד למדיניות שלו עצמו כשמימן חברת שמן דקלים בהונדורס, שהואשמה בפינויים אכזריים וברצח. הבנק חוקר עכשיו את השערורייה בקניה, אבל לאט מדי בכדי להציל את קהילת היער הוותיקה.

הקונגרס האמריקאי קרא לבנק העולמי להפסיק את הפינויים, או להסתכן באובדן כסף אמריקאי. זהו הרגע המושלם לעצור את ההשתלטות האלימה על האדמה בקניה ולגרום לבנק העולמי להתייחס ברצינות לזכויות אדם. חתמו עכשיו - כשמיליון מאתנו יצטרפו, נגיש את העצומה ישירות לנשיא הבנק העולמי קים:

http://www.avaaz.org/he/stop_the_forced_evictions_loc/?bVynOeb&v=35597

אחרי שממשלת טנזניה הכריזה על תכניתה לגרש אלפי משפחות מסאי מאדמותיהן כדי לבנות שמורת צייד, כמעט 2 מיליון מחברות וחברי אוואז הרימו קול למען הקהילה. המשכנו ללחוץ במשך יותר משנה, עד שלבסוף ראש הממשלה אפשר להם להישאר - מה שסייע לחתום מאבק אדמות שנמשך 20 שנה. המסאי אומרים שלא היו יכולים לעשות את זה בלעדינו - עכשיו בואו נעשה את זה שוב, למען אנשי סנגוור בקניה.

בתקווה,
אליסון, אלכס, ג׳וזף, אמילי, אליס, סיידה, ריקן וכל צוות אוואז

למידע נוסף (באנגלית):

קניה: משמר היער שורף בתים ביער אמבובוט (The Star)
http://allafrica.com/stories/201401200456.html

משפחות קניתיות נמלטות מיער אמבובוט כדי להמנע מפינוי בכוח בידי המשטרה (The Guardian)
http://www.theguardian.com/global-development/2014/jan/07/kenya-embobut-forest-forced-evictions-police

קניה ממרה את הוראות בית המשפט שלה עצמה (Forest Peoples Programme)
http://www.forestpeoples.org/topics/legal-human-rights/news/2014/01/kenya-defies-its-own-courts-torc...

ארצות הברית מקדמת פיקוח חיצוני על הבנק העולמי (Washington Post)
http://www.washingtonpost.com/business/economy/us-pushes-for-outside-oversight-of-world-bank-opposes-push-toward-big-hydro/2014/01/24/fb41bb7c-8516-11e3-8099-9181471f7aaf_story.html

קניה / יער אמבובוט: מומחה זכויות אדם של האו״ם בקריאה להגנה על התושבים הילדים בסכנת פינוי (UN)
http://www.ohchr.org/EN/NewsEvents/Pages/DisplayNews.aspx?NewsID=14163&LangID=E

קהילה ילידית בקניה מפונה בשם ה״שימור״ (New Internationalist)

הוסף תגובה
נעמי, (יעקב לבן. 11-02-14)
את מקצינה בתגובתך, עד דק. אינני מקונן על שום דבר, ציינתי מצבים
ועובדות קיימות, בכל הרוע השולט בעולמנו. איני נושא דברי קינה,
אני אדם שמח תמיד, בכל מצב שהוא,ומלא אופטימיות.אינני מתחרה עם אף אחד
בעשייה כזאת או אחרת, ולא מוסר דין וחשבון על עשייתי ועל אי עשייתי
למען החברה והמדינה, משחר נעוריי ועד ימינו אלה. ממרומי ביתי ברעננה
אני נשאר אופטימי יותר מתמיד, כאשר השמים הם הגבול. ויחד עם זאת
לא מתעלם מהרע הסובב את עולמנו הקרוב והרחוק, ומתפלל לטוב שיגבר עליו.
הוסף תגובה
תוספת, (יעקב לבן 11-02-14)
בודאי שאני מעריך מאד את כל עושי הטוב אצלנו ובעולם הגדול, ובייחוד
את אלה שתרומתם למען החברה, נעשית בצינעה ובסתר.
הוסף תגובה

מפגש השושנה בנצרת (חגית 08-02-14)(18)
היתה הרגשה של יחד אמיתי עם בני כל הדתות,נוצרים, מוסלמים ויהודים. הבנתי מה זה "אור מעבר לדתות".אהבתי את הרעיון של חיבור בין כל החלקים שבנו, הן האנושיים והן האלוהיים.
"אהיה אשר אהיה" בעיני הוא בדיוק הנוכחות בזמן הווה. כאן ועכשיו. אותו חלק אלוהי ממעל אשר מחבר אותנו בדיוק למקום " המדוייק", יהוה הוא הווה נצחי בעיני- היה הווה ואהיה.כאשר מגיעים לחיבור המדויק הזה, חווים הארה.
כמאל שאל מה ההבדל בין רוח רוחניות ונשמה.היו תשובות שונות,אך בעיני לא מספקות.
כדי שבאמת נבין אחד את השני, אולי נדון במושגים אלו וניתן להם הגדרות שיהיו מוסכמות על כולנו.מה דעתכם?
תודה לכמאל והצוות שלו על הכנסת האורחים הנפלאה, תודה לך נעמי שהובלת ביד " טנמראית" את הפגישה ותודה לכל אלו שניגנו לנו. בעיני ובאוזני, צלילי הקערות של אליחי,צלילי הנבל הקול והגיטרה של בריג'יט והאקורדיאון של רותה- היו הממחישים העיקריים של איך צלילים יכולים לסנכרן ולחבר.
שבוע נפלא
הוסף תגובה
מהי רוחניות

רוחניות הינה נתיב פנימי המאפשר לאנשים לגלות את מהות הקיום שלהם. זהו מצב תודעתי-קיומי והשקפת חיים.
הדרך הרוחנית הינה שינוי דרך החיים הישנה בדרך המתאימה יותר לאדם עצמו ולאנושות כולה - דרך שתשפר את החיים.
דרך רוחנית כרוכה בעיקר בראייה מפוכחת על החיים - "התבוננות", בהבנת המציאות (כאן ועכשיו) וקבלה מוחלטת שלה, בהבנת אלמנטים כגון אהבה, כעס, עצבות וסבל. כתוצאה מהבנת אלמנטים אלה יחולו באופן ניכר שיפורים בהתנהגות כגון דיבור נכון, תנועה נכונה, אכילה נכונה ודברים נוספים שישפרו את המתרגל ואת סביבתו.
אדם מפותח מבחינה רוחנית יהיה במצב של התבוננות וקבלה חופשית בכל האספקטים בחייו.
הגדרת רוחניות נובעת מהאמונה שיש מציאות גדולה יותר מהחיים. (אמונה ברוח - חלק רואים בזה מציאות מסטית, על חושית או טרנצנדנטלית).
דוגמה טובה להשקפה רוחנית הינה דתות המאמינות באל או בחיים שלאחר המוות.
חלק גדול מבני האדם מאמינים שיש משהו מעבר למה שאנו חווים בחיים אלה, בין אם מדובר באמונה בנשמה המפעילה את הגוף, בקיום לאחר המוות, ובאלוהים.
אמונה שכזו משנה את כל תפיסת החיים שכן אם הקיום הנוכחי שלנו הוא רק פסיק קטן מהקיום הכולל; אם היו לנו חיים כלשהם לפני החיים האלה ויהיו לנו חיים גם אחרי; אם יש ישות גדולה יותר לה אנו צריכים לתת את הדין - כנראה שהקיום הנוכחי קיים מסיבה כלשהי ולכן עלינו לנסות להבין את מטרת החיים ולנווט אותם בצורה הנכונה.
http://www.ezra-ruchanit.com/%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.html
דברים של טעם והנה הקישור

הוסף תגובה
הסובב אותנו.
במקרה שלנו, דברנו על רוח אלוהים,
ובכן מהי? לדעתי, רוח אלוהים הנה מישור התודעה הגבוהה שיש בה את כל הפוטנציאלים לבריאה ויצירה.היא כעת במצב סטטי
רוח האלוהים " בוחרת" לברוא ואז היא נזקקת לאנרגיית תנועה כדי להניע את הבריאה. היא "שותלת" את זרעי הבריאה אשר מתפתחים וגדלים.
הכל בעולמנו מתחיל בזרע- בו מקופלים שלל הפוטנציאלים.
ומהי נשמה, אם כן? צביקה הציע את ההגדרה :"זהו אלוהים שפורט עצמו לחלקים"
מסכימה ומוסיפה שחלקים אלו חווים דברים שונים והתנסויות שונות : גלגולים, שיעורים ועוד. הנשמה היא חלק אלוה ממעל אשר מחוברת לחלקים הרגשי והגופני(ומחוברת גם לנשמת העל-שמחוברת לאלוהים עצמו) הנשמה היא זו ש"רושמת" את כל ההתנסויות ומעשירה את אלוהים, שחווה דרכה חויות והתנסויות.
ועוד דבר, רוח האלוהים היא מישור האחדות- האינסופי אם תרצו.
אשמח לדעות שונות, ואשמח מאד שבסוף התהליך, נקבל שתיים שלוש הגדרות שיהיו מוסכמות עלינו, כדי שבפעם הבא אם מישהו שואל, נוכל להיות ברורים...ומדוע כדאי להיות ברורים?
כדי שיהיה מכנה משותף של הסכמה.
מה שאתמול בלט עבורי, שאנשים סיפרו את הפרשנות שלהם, הסוביקטיבית מאד. בעיני, סוביקטיביות היא מצוינת כאשר אדם מספר על חויותיו, אך היא מבלבלת ומוסיפה " עניינים סתומים" כאשר מדובר בשאלות של ידע.
יום טוב ושבוע שמח
הוסף תגובה
יהוה הבטיח: בנצרת אפתח את נצורותייי....
על מפגש האקדמ-יה אתמול

להודות לכול האנשים הנפלאים שהפכו את המפגש לחוויה מעצימה לכולנו
היו ברוכים יקרים והמשיכו לעלות מחיל אל חיל....

יצרנו יחדיו את היום ערבים ויהודים .....אחים.....בני דודים....שותפים לדרך האור.

כמו שכבר אמרתי לא אחת.....אינני יכולה לשנות את העבר גם לנו וגם לערבים אך אנחנו יכולים יחדיו ליצור הווה חדש. מתוקן. עכשיו. וזאת עשינו.

הבאנו יחד לאוויר העולם את התדר החדש של 'אהיה אשר אהיה ' ששושי סומנר בת אור ברגישותה כבר סיפרה לכם בשירה שכתבה.

כול כך הרבה אנשים תרמו ליום המיוחד שיצרנו....כמו כאמל ברגוטי המארח רחב הלב והאנשים שהזמין וסיייעו לו .....החברים היקרים מאום אל פאחם....מרמלה.....בריג'יט בשירתה הנוגעת בכנפי המלאכים.....שלמה חלוץ שהעניק לנו את השושנה שלו....וגם העניק לנו מטעם העוד.....וחוסאם ששר ואילתר על שלום בין אחים.....רותה בשירה ובנגינה ואליחי בנועם שפתיו ובקערות הטיבטיות שלו....ועוד ועוד ....

חווינו את הכוחות האלוהיים שהווים אותנו .....טיפסנו אל הרוח האלוהית ונגענו בתדר של אהיה אשר אהיה. ולאחר מכן קיימנו שיח על מהי רוחניות ומהי הרוחניות החדשה.

ואחרי הפסקת הצהרים גם למדנו בחברותא טקסטים מישעיהו וירמיהו שבשרו אל הרוחניות שאנחנו מגשימים אותה היום .....הם בשרו לפני 2800 לערך.....מה שמסביר לנו שכדי להבין רוחניות מהי .....יש להפנים את אורך הרוח והסבלנות הנדרשת כדי לדעת שתהליכים הם ארוכי טווח......

אני אישית לא אשכח את היום הזה שיהוה הבטיח שהוא יהוה "בנצרת יפתח את נצורותיו" ..

הבטיח וקיים ונדמה לי שכולנו חשנו את הנצורות האלה בנצרת.
הוסף תגובה
אני עדין עייפה ומתאוששת אך מסכימה שעלינו להחליט על כמה הגדרות מתוך ידיעה שגם הן ישתנו כנראה עם הזמן כאשר נעמיק חקר ונגביהה עוף.
הוסף תגובה
קראתי את שכתבת. נגעת בצורה נהדרת בעומק הנושא המורכב הזה, והפחת בו חיים.טוב להעשיר מידי פעם את הנכתב בפורום, על ידי כולנו.
שאפו.
באהבה יעקב לבן.

הוסף תגובה
חגית, עוד תוספת קטנה. (יעקב לבן 09-02-14)
עלה לי רעיון שנוכל להמשיך את נושא הרוחניות במפגש הבא של קבוצת דרך הלב. אגב יש איזה שהוא תאריך קרוב לפגישת הקבוצה?
להתראות, דש לצביקה.

הוסף תגובה
חגיתוש יקרה ואהובה (רונית קרייצמן 09-02-14)
אני קוראת שאת מחפשת הגדרות לרוח ורוחניות וזה לוקח אותי אל לפני כ-18 שנים, כאשר גיליתי, תוך כדי מדיטציה, את יכולת הריפוי.
מאז, חיפשתי הסברים, הבנות, רציתי הגדרות.
כל אלה הביאו אותי דווקא להרפות.

רק מהמקום של הרפיית השכל נתחבר לרוח. לידע הפנימי, לחוכמה האלוהית.
משם נראה את השכל מדבר כל כך הרבה, רוצה הסברים.

"הרוח אותו חלק תודעתי שאינו חומרי"

נזכרתי שנעמי כתבה פעם, שהחיים הם זרימה מעגלית בין חומר לרוח.

אהבתי שנעמי כתבה שעלינו להחליט על הגדרות מתוך ידיעה שהם ישתנו כאשר נעמיק חקר.
זה הביא אותי למשפט מתהילים קמה, שהתחברתי אליו:
"גדול יהוה ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר".

לרוח אין חקר. הרוח היא לא מדע.
היא מעבר. היא נשימה. היא להיות. היא להרגיש. היא שקט נפשי.
מתוך השקט הנפשי נזכה, כמו בציטוט, "להתבוננות".
לקבלה מוחלטת של המציאות (במקום ויכוח והתנגדות)
נזכה לחמלה. נזכה לשינוי דרך החיים.
נשתחרר משליטה מהשכל, מההיגיון.

אהבתי שכתבת איך צלילים יכולים לסנכרן, לחבר
צלילים שמביאים לשקט הנפשי..... מחברים לרוח....

אפשר לדבר על זה בלי סוף.
לדעתי, השכל רוצה דיבורים
הרוח רוצה שקט, התבוננות.

אחת ההבנות שאמרתי לעצמי לאחרונה,
שהאגו הוא זמני והנשמה נצחית.


תודה לך חגית אהובה.
הוסף תגובה
כאשר הרבה אנשים נפגשים ויש הרבה סוביקטיביות באויר, חסרים מכנים משותפים ברורים.
גם אני חשה גם אני זורמת ובכל זאת, תנועה כמו שלנו ,ובכלל תנועה כלשהי- זקוקה להנחות יסוד ולהסכמות, אחרת היא מתמסמסת. אבל זאת דעתי. כבא עכשיוףאני מבולבלת, למשל, מה עם ההיכל שכל כך דנו בו: יהיה לא יהיה? בינתיים מוקפא.
אנו בשושנה מתחילים דברים, אך לא תמיד מסיימים אותם.או רושמים או מתעדים. שוב, לזרום זהו ערך חשוב,אך לא מספק במקרה שלנו. יום מעולה
הוסף תגובה
חגית יקרה, (יעקב לבן. 10-02-14)
יש תחנות בחיינו שאנו שוהים בהם בזמנים שונים, לפעמים קצרים ולפעמים
ארוכים. ועדים למצבים שונים ומשתנים, ובאותו הקשר גם למצב סטטי.
חזונה של השושנה לא יסולא בפז, ובזמנו אמרתי, ויש עדות מצולמת
ומוקלטת על כך. שהחזון של אחדות מתוך יחודיות, ואדם לאדם אוהב,
לא ימומש בדורנו.
כאשר הרע גובר על הטוב דברים נעצרים, והטוב מבושש לבוא.
תהליכים של אור מחשיכים, והעולם שותק ומחריש, ויש בו רבים ששותפים
לפשעים שנעשים לאור השמש. נכון, התקדמנו טכנולוגית, אבל הגאולה
והישועה מתרחקים מאד מאתנו. אני מזדהה מאד עם תוכן דברייך חגית,
על אופן התנהלותנו.את תמיד נראית לי עומדת יציבה על הקרקע שמתחת
לרגלייך,וגם על עקביות תוכנם של הדברים שאת אומרת וכותבת בכנותך.
דברי נכתבים באהבה.

הוסף תגובה
תיקון,טעות. (יעקב לבן 10-02-14)
הכוונה למתבושש.
הוסף תגובה
לא מסכימה עימך יעקב....ממש (נעמי באב"ד 10-02-14)
איפה אתה חי איש יקר? על המאדים? על הירח?
האם אתה חושב שאפשר במחי יד לשנות עולם ומלואו?
כול הרוחניות שאנחנו מדברים עליה ....מלמדת על תהליך....ותהליך לוקח זמן ....זה לא זבנג וגמרנו....

אך החזון שלי בהחלט מתממש....כאשר ישבנו אתמול 50 איש ערבים ויהודים ויצרנו יחד תדר אוהב....החזון שלי מתממש כאשר אנשים בשושנה הרחיבו את דעתם ואופקיהם גם הם נפתחו ......החזון שלי מתממש כאשר תנועות האור רוצות לשתף פעולה....ועוד ועוד ....איך אפשר לאמר שזה לא קורה בדורנו?

מעולם לא אמרתי שתוך כמה שנים יהפוך הכושי עורו והנמר חברבורותיו.....ושכול האנושות תחליף צבעיה.....זו מלאכה לדורות למאות ולאלפי שנים.....אך החשוב הוא הכוון...הדרך ....כמו שכתבתי אין דרך לאושר האושר הוא הדרך.

חיבוק חם לך יעקב ידידי הטוב.
הוסף תגובה
נכון שאנחנו מעלים על נס בשושנה את החוויה.....אך כאנשים המעריכים את התבונה והשכל וכאנשים שמכבדים את השלם.....ההוליסטי.....כוונתי בשושנה לחבר בין השכל והרגש, החוויה האמוציה וגם הרציונאל....ורק כך נוכל להשפיע ולצמוח בכול הרמות.
הוסף תגובה
שהחושך מתגבר, אך גם מבחינה שהאור גם הוא אינו קופא על שמריו.עוד ועוד אנשים הופכים מודעים ונאורים, והקבוצות מתרחבות.
חזון אחרית הימים, כפי שראינו בישעיהו,הנו חזון נפלא המדבר על תודעה של אחדות ועל הרמוניה בין היצורים החיים.אלוהים נחווה כדעת וחוכמה.בהחלט רק התחלנו לגעת בחזון הזה, ואולי נמשיך להפוך בו.
קבוצה משפיעה על כלל חבריה,לכן התפתחות רוחנית נעשית הן בין אדם לעצמו,והן בין אדם לקבוצתו.האם הגאולה בפתח? אינני יודעת, האם החזון יתממש במהרה?
אני חשה שעבודה רוחנית רגשית גופנית גדולה עדיין עומדת לפתחי ומחכה שאני , חגית , אעשה אותה.אני בעיקר מחפשת כלים יעילים לעשות אותה,חלק ממנה קשור לשושנה, חלק אינו קשור לשושנה.קימים תהליכים, קיימים גם נסים.אני מאמינה בשתי האפשרויות.
העבודה הרוחנית, בעיני, קשורה תמיד ליכולת היישום שלה, בעולמנו הפיסי, היומיומי.אי לכך,תהליך כזה שעברנו בנצרת ובו התחברנו לכל חלקינו- הוא מבורך ומעצים.הוא מזכיר לנו את המקום הגבוה אליו אנו שייכים. תודה
הוסף תגובה
נעמי יקרה, (יעקב לבן 10-02-14)
נראה לי מאד שאני חי על הארץ וחש ברמח אבריי ובשסע גידיי את
האדמה מתחת לרגליי. הירח רחוק מאתנו כארבע מאות אלף קילומטרים,על
פי מדידתם של מדענים יודעי דבר, ואילו המאדים עוד יותר.
אני מרגיש מאד ויודע את הסובב אותי. תופעות קשות מתרחשות לנגד
עינינו, ואין פוצה פה ומצפצף. חוסר איכפתיות,ואפטיות עוטף את הכל.
עם כל הכבוד לקבוצות הקטנות שמפיצות את האור,הכל דורך במקום,
והלקחים לא נלמדים, ופשעים נעשים לאור השמש,אל מול עולם מחריש.
אני מדגיש שאיני כותב זאת מתוך יאוש, אלא מתוך כאב עמוק.
אי אפשר להתעלם מהסובב אותנו, כי בנפשנו הדבר. איני מזלזל חלילה
וחס, בכל הדברים החיוביים שנעשים על ידי קבוצות רוחניות כאלה
ואחרות בארץ ובעולם, אך הרע יוצא מנצח, כשידו על העליונה כל הזמן.j
הוסף תגובה
נעמי יקרה, (יעקב לבן 10-02-14)
נראה לי מאד שאני חי על הארץ וחש ברמח אבריי ובשסע גידיי את
האדמה מתחת לרגליי. הירח רחוק מאתנו כארבע מאות אלף קילומטרים,על
פי מדידתם של מדענים יודעי דבר, ואילו המאדים עוד יותר.
אני מרגיש מאד ויודע את הסובב אותי. תופעות קשות מתרחשות לנגד
עינינו, ואין פוצה פה ומצפצף. חוסר איכפתיות,ואפטיות עוטף את הכל.
עם כל הכבוד לקבוצות הקטנות שמפיצות את האור,הכל דורך במקום,
והלקחים לא נלמדים, ופשעים נעשים לאור השמש,אל מול עולם מחריש.
אני מדגיש שאיני כותב זאת מתוך יאוש, אלא מתוך כאב עמוק.
אי אפשר להתעלם מהסובב אותנו, כי בנפשנו הדבר. איני מזלזל חלילה
וחס, בכל הדברים החיוביים שנעשים על ידי קבוצות רוחניות כאלה
ואחרות בארץ ובעולם, אך הרע יוצא מנצח, כשידו על העליונה כל הזמן.j
הוסף תגובה
חברים,שושנים יקרים (רונית קרייצמן 11-02-14)
נעמי אהובה, אני רוצה לומר שריגש אותי לקרוא שנפגשתם 50 איש ערבים ויהודים ויצרתם יחד תדר אוהב.

חגיתי,
אני יכולה להבין את הסוביקטיביות וחוסר מכנה משותף בהגדרת הרוח והרוחניות מכיוון שאנו נוגעים ומדברים על נושא כל כך מופשט, וכל אחד מגדיר ומבין את הרוחניות מהמקום שבו הוא נמצא מתוך ההתפתחות שלו.
אנו כולנו נמצאים בתהליך של למידה.
לדעתי,המכנה המשותף של השושנה ושל תנועות רוחניות אחרות הוא המטרה והתכלית הרעיון, הרצון וההתכווננות להביא טוב לעולם ולבוא מאהבה.
הדרך לא תמיד פשוטה עם עליות וירידות.

מתוך ההבנה שלי כדי ליישם יש צורך במוכנות.
אם בניית ההיכל בינתיים מוקפאת, כנראה שעדיין לא הגענו למוכנות.
אנו , כנראה אמורים לעבור שינוי כלשהו. אנו בתהליך.
סבלנות היא גם חלק מרוחניות.

יעקב לבן, איש יקר.
מההבנות שלי, בזמן טיפול אנרגטי, כשמזרימים אנרגיית ריפוי, אנרגיית אהבה,
מתנקות חסימות רגשיות ובמקביל משתחררות, מתפרקות אנרגיות שליליות למינהן והן צפות.
זה לא אומר שלא נעשתה עבודה ולא נעשה שינוי.
עלינו לקבל את השלילי המשתחרר,להבין אילו מחשבות ודרך חשיבה יצרו את השלילה וללמוד לשנות חשיבה לחיובית, בכדי שנמשוך לחיים שלנו מצבים חיוביים ובריאות.

הרוע שאנו עדים לו, לדעתי מכיוון שהוא צף ולא ניתן יותר להסתיר ו"לטאטא מתחת לשטיח".
פשוט לוקח זמן לנקות את הרוע.
ככל שזורמת אנרגיית אהבה וריפוי, כך משתחרר הרוע ונדמה שידו על העליונה.
עלינו להמשיך בכוונתנו הטובה.

אם גם נחזור לציטוט שחגית העבירה למהי רוחניות:
"דרך רוחנית כרוכה בעיקר בראיה מפוכחת על החיים. התבוננות. בהבנת המציאות וקבלה מוחלטת שלה."

בתהליך הלמידה שלי למדתי "להיכנע" לבורא עולם בפני המניעים שלו.
מה שקורה קורה נכון ותמיד לטובה.
אנו רואים מתוך ראייה מוגבלת ומצומצמת
ואילו לאלוהים טווח הראייה הרבה יותר רחב וכללי.

למדתי לבוא מתום לב ולקבל באהבה. לכל מניע יש סיבה.
בסופו של דבר כשמגיעים להבנה אני גם מודה גם על השלילה.

מחבקת באהבה
הוסף תגובה
רונית קרייצמן יקרה. (יעקב לבן. 11-02-14)
תודה רבה לך על התייחסותך. אהבתי את מה שכתבת. יש אימרה עתונאית
שאומרת קראתי רשמתי.
הוסף תגובה
הזדהיתי עם כול שנאמר. המשיכי להעשיר ולהאשיר אותנו לפקוח עיני עוורים.
הוסף תגובה

פרשת תצווה (בהיבט אחר) : (אנטוניה וארנון 07-02-14)(5)
פרשת תצווה (בהיבט אחר):

תהיה צוהר ורוח הווה- משכן הלב
תיקח צְדָף ותניע החיים- טהרת הפנינה
תגדל צְמַח ותעלה הברכה- הַפְרֶה אילן חיים
תחייה צירופים וחווה המיזוגים- אַחֵד שמים וארץ
תדבר צדק וחמלה האר- אדם שלם בכנפותיו
תחווה צינור ודעת הוי"ה- יאוחד האל עמך

זוהר וזיו עטה משה
ויאמר לאהרון זאת תעשה
בטל הקורבן, גדל הַשֶה
משכן אל- הוי"ה יִמְשֶה
מתוך עומקיו יעניק לאחיו
ישירות-אל במעגלי המקבל
אהבה לעצמו- אור הננו
שלהבת וברק, מי טוהר ולבונה
נפשך מרק, נשום לִמְעוֹנַה
נשמה ובית אוצרותיה השכן ודע
נוע תמיד בשאלה וחקור מהותך
עצור- כוון- התבונן- נוח
הקשב לשירת המקור- הנך משוח
אין למה לחכות או לצפות
השכל ואהוב הויה להיות
אם לך חוסר- אינך קורבן
היה מוכן לקבל שפע הגן
מעדן אהבתך להתעוררותך
שלכל חוויה- ימין, שמאל, אמצע
חייך, מצא את המרכז וראה ללא מורא
כי הנך התלמיד והמורה שהנך
לכוליות האל ולכוליותך
זרח ניצוץ אהוב ויקר
תפארת צלולה ואהבה הנך
אהיה אשר אהיה
משה אהרון וישראל עמדך
יהוה אדני משכן בך

אמן הללויה

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

שבת אורה ושמחה לביטול הקורבן אשר אותנו מלווה...
היות ואנו מאוחדים תמיד עם המקור האחד...
והוא רוצה את היותך באהבה ממוקד...
כך שאהבתך תהיה המוקד והוא לך העד...

הוסף תגובה
אחריות במקום קורבן ושליטה (רונית קרייצמן 09-02-14)
כן יקרים. כמה שאתם צודקים.
ביטול הקורבן.
אם נבין כמה אנו קורבנות של האגו והפחד.
חיים מתוך קורבנות ושליטה.
עלינו ללמוד לקחת אחריות על החיים שלנו ולהשתחרר מקורבנות....
היות ואנו מאוחדים תמיד עם המקור האחד.
ורוצה את היותך באהבה.....


אני רוצה להוסיף סיפור קטן.
הייתי אתמול עם נכדתי בת החמש וחצי בגן שעשועים.
אמרתי לה שהיא מאד אמיצה
והיא אמרה לי כשאנו אמיצים אנו לא חולים.
שאלתי אותה איך היא יודעת, מי אמר לה?
והיא ענתה אף אחד אני יודעת אני חכמה

הלוואי אמן שנזכה במהרה לחיבור לחוכמה האלוהית והנשמתית
ונשתחרר מהקורבנות ושליטת האגו עלינו.
ונזכה להיות באהבה.....

תודה לכם יקרים.
הוסף תגובה
לא רק על הקורבנות יש לוותר....גם על השליטה.

כתבי אהובה וכתבי. אמרייך ...מגדים.
הוסף תגובה
ואכן היא מחוברת אל הידע הגבוה, וכבר נאמר: "מפי עוללים ויונקים ייסדתי עוז"
כל המחלות באות מדיכוי ומהקטנת ערך עצמנו,וכאשר אנחנו אמיצים, איננו מאפשרים לאיש להורידנו.
חכמה ומתוקה היא הנכדה.
יום טוב
הוסף תגובה
תודה (רונית קרייצמן 10-02-14)
תודה רונית יקירה וברוכה... (אנטוניה וארנון 10-02-14)
משובך נוגע ומאיר ליבנו כפליאות העדן... המורים הטובים ביותר הינם הילדים, התפתחותם הינה מואצת ופתוחת אופקים, כיוון שהם בונים את עצמם מרגע לרגע וחיים את ההווה, מאשר אנשים בוגרים שהתבניות במוחם כבר נטועות והתפתחותם איטית שאפו לנכדתך המופלאה... (מכירים את הברקות הילדים מקרוב ) שבוע מואר וקסום בזיו הבישום

הוסף תגובה

מה חוויתי במקור? (נעמי באב"ד 04-02-14)(5)
מה חוויתי במקור?

יום אחד הגעתי למקור
והוא לא היה רק שטוף חדווה ואור
אלא שכול הכוחות
שאנחנו קוראים להם מנוגדים
היו אלה את אלה
בשמחה מפרים
ולפעמים עוזרים ומסייעים,
ולעתים
דווקא על דרך אחרת ....מצביעים ומורים.

וכאשר טעמתי שם
מפרי המגדים אמרתי להם
היודעים אתם מה אתם לי מזכירים?
והם שאלו : מה ? ואמרתי
נ ש ו א י ם מ א ו ש ר י ם .
לפעמים אתם כעזר לפעמים כנגדו
אך כול אחד רק חפץ
בטובת חברו ורעותו.

היום כאשר אני הוגה במקור

רואה אותו לא רק כשטוף חדווה ואור
אלא כברית מפרה בין כוחות מנוגדים
שבמקור
הם לחלוטין ולגמרי ארוגים ושזורים.
הוסף תגובה
שבעולם " הלכאורה" שלנו- המקור הוא אחד, אבל אם מתבוננים לעומק- מזהים את אחדות הריבוייים? אפשר לכתוב ריבויים?
יום מוצלח ונעים
הוסף תגובה
תמיד נהנית מההמצאות הלשוניות שלך....
ומי קובע מה נכון או לא?

אני מאמינה שהעם קובע.
שח-רחוק שנקבע על ידי האקדמיה ללשון ....לא תפס. מישהו קורא היום לטלפון שח רחוק?
נקבע גם שם לפנטסיה פסטורלית : "דמיונית רועית" מישהו משתמש בביטוי הזה?
ריבויים ....נשמע לי מאוד מוסיקלי....כפל של ריבוי....
המשיכי לחדש ולהמציא....כך אנחנו מתחדשים כול הזמן....

הוסף תגובה
שניים שהם אחד (רונית קרייצמן 05-02-14)
כן נעמי אהובה

ניגודים המשלימים אחד את השני

ההבנה שהכול זה המקור
והמקור זה הכול

אין טוב ואין רע
הם שני צדדים של אותו מקור

כשנצליח לקבל את השונה במקום לנסות לשנות אותו
כשנבין שהניגוד הוא המשלים

נזכה לאחדות
זה בעצם האחדות....

אוהבת



הוסף תגובה
האם נזכה לראות אותך גם במפגשים שלנו. בשבת יהיה לנו מפגש מיוחד בנצרת....מה דעתך להגיע?
הוסף תגובה
בהחלט כן (רונית קרייצמן 06-02-14)
אני חושבת שאת יודעת שאני מאד אוהבת להשתתף במפגשי השושנה
אך לצערי לא אוכל להגיע למפגש בנצרת
מה לעשות, יש גם מחויבות משפחתית.

אהיה עמכם ברוחי.
מחבקת אתכם באהבה גדולה
הוסף תגובה

שרשור הויה דרך חסן עאמר- אנטוניה וארנון (אנטוניה וארנון- חסן עאמר 03-02-14)(6)


חסן:
מעבר לחלום "

ישבה שם על גבעה ,
נוגעת בעננים ,

*************
בליבה סוד ,
מסתירה דמעה ,

*************
אוספת שברי חלום ,
מביטה מעבר להרים ,


אנטוניה וארנון סלנייט:
ומבטה לאופקי אין סוף נישא
לאיזה רקיע פנה אהובה
רק לשלהבת ליבה היתה תשובה

.
חסן:
כהרגלה בכל יום ,
בעוברה את הגדר ,
קריאות בשמה שמעה ,

*******************
מאיצה צעדים ,
על גזע עץ נשענה ,

***************
בעיני רוחה לעבר חוזרת ,
במחברתה כותבת ,

*****************
כך עבר לו עוד יום ,
השמש שקעה ,
מי ישאירני בחלום ..
.

אנטוניה וארנון סלנייט:
זה שליבי נשא את שירו כל היום...
וחוויתי עמו עולם
וראו זאת כולם
גם המלאכים וגם האדם
אך השלמות נפרדה לרסיסים
בהם אנו מנצנצים
כטיפות הטל על העלים
הנרווה בצימאון הכמיהה???
הנשקה בעדנה
בצוף ורינה???
.

חסן:
כן ,כן , מבחין בך ,
מצייצת קרוב בגינתי ,

******************
משקשקת בכנפיך '
כן אני חש אותך ,
כן ,אני בוהה בך ,
מקשיב לך ,

**************
הוי ציפור מיוחדת את ,
שוכנת בתוכי ,
כובשת את לבי ,
.


אנטוניה וארנון סלנייט:
ועם חיבוקך לא אירא
יונתי הצחה והברה
אחצוב לפנימיותי
רואה אור בקצה הנקרה
זר שושנים לרגלייך
שלום בין עמים עדייך



חסן:
כן אני מחכה לך '
בעלות השחר ,
חושק את בואך ,
כמהה לשירתך ,
איך לא ,
שירתך מוסיפה שלווה ,
משכרת חושיי ,
משמחת את חיי,
הוי ציפור שלי ,
חדורת גאווה ,
המשיכי לשהות בגני ,
הקישי בחלון ביתי ,
השמיעי לי שירי אהבה



אנטוניה וארנון סלנייט:
בציה לא אצמא
הנך עמדי משמיים ואדמה
והדרור באהבתנו
לא ייעצר בכסות
זורח כשמש
קורנת המהות
.



חסן:
" כאן ושם "

שבוי בתוך האהבה ,
בקסמי בחורה שובבה,
מוצא פינה שקטה ,
מתבודד בין אני לאני ,
צולל לתוך דמיוני ,
לפרוק את כאבי
.


אנטוניה וארנון סלנייט:
יתפרק לו הכאב
יתמזג העונג
והדמיון יישאך
לחוויית יקום
בו תקום
בזוהר הקיום...
נו מפרסמים יחדיו ???
.



חסן:
ביני לבינך "

היו אהבות , היו חלומות
היו זיכרונות , היו חוויות ,
עדיין יש תקוות ,
שנתגבר על האכזבות ,
נגביה לפסגות ,
כשנתחלק בגורלות
אני ואתה נתחלף בשמות ,
אף שבגדינו קרועות ,,,,,
.



אנטוניה וארנון סלנייט:
רפא-אל בראי-אות
שנתחלפו המראות
ויזהיבו תיקונים
לחוויות...
אז למד הוא המחולל
מלב אל לב יגיע הגואל...
.



חסן:
חש פתאום ,
אני בתוך חלום ,
מביט בעיני רוחי ,
מבחין בתהום ,
ואני עדיין בחלום
.


אנטוניה וארנון סלנייט:
ואני עף לא נופל
רק את האין סוף מתרגל
אורת זהב וספיר עוטפני
דואה כיונה צחה
אל כל מחוזות חפצי
כל שאני הנני
ואינני אני
כי הווה-ני


חסן:
יש זמנים שאתה לבד ,
קולך נדם ,
בודד ומיותם ,
מתכווץ וחושש,
נחלש ומתייאש ,
לעתים התהום נפער לרגליך ,
מרגיש זמנך תם ,
אתה כבר אחרי ,
מבחין שהעולם נעצר שם ,
החלום חסר ולא נשלם ,
חש את הסוף ,
משלים עם מה שיש ,
אל תאבד את התקווה ,
בסוף תמצא עוד אהבה ,
עוד חבר ועוד אדם ,
קול התקווה לא נדם
.


אנטוניה וארנון סלנייט:
אך מה הוא היש בתוך האין ???
כשהנך שואל לאן הנני מתבונן?
מה לי וכיצד אני ממולי
איכה חלקי הכלי
האם שבורים, דבוקים?
שלמים בקבלת החיים?
במה אחפוץ
כשהנחתי לדרכי מחסומים
כיצד אודה שטעיתי במעברים
האחזור לאחור?
או להישיר מבטי
לזאת שבה אחזתי
ולגלות כי הינה אשלייתי
ואצעד באמת לבבי
אשכון במרכזי
ואהיה לעצמי אהובי


חסן:
נשאר שם
בין לבי ללבך
פי ונשמתי חד הן
עיני צדות את רזי היופי
לבי מתכווץ
מילותיי יוצאות מנשמתי
מסדרן בין שורות התכלת
שבעיני אהובתי
שם בגבעה רואה זוג פרחים מרחוק
מתחבקים אחד אדום והאחר ירוק
עדיין באותו מקום
כפי שראיתי בחלום .

כל הזכויות שמורות לחסן עאמר- אנטוניה וארנון סלנייט

הוסף תגובה
יום נפלא.
הוסף תגובה
בוקר של אורות וזריחות... (אנטוניה וארנון 05-02-14)
תודה חגית על משובך המשך יום קסום ואהבת הלבבות
הוסף תגובה
ספור אהבה בין הנשימה לנשמה (רונית קרייצמן 05-02-14)


אנטוניה וארנון יקרים!

הלב נפתח.

נשמתי עמוק את סיפור אהבתכם
והנשמה הודתה.

אחרי שיר אהבה שכזה,
המילים מיותרות

מרגישה אהבה.
אחדות עם הנשמה
אחדות עם הבורא
אחדות עם הבריאה

מי ייתן ונזכה במהרה להרגיש את אחדות האהבה
כולנו לב אחד

תודה לכם, אהובים
אני מרגישה שהלב מודה לכם........





הוסף תגובה
רונית אהובה... (אנטוניה וארנון 07-02-14)
ריגשת אותנו ביקרות תודה על הזיכוי גרמת לנו אושר רב יהי האור האהבה והשלום עמדך בכל יום מיומך כיום חג
הוסף תגובה
אמן ותודה אנטוניה וארנון (רונית קרייצמן 09-02-14)
המברכים מבורכים.
הוסף תגובה