a
d
b
 
 
אודותינו

סיפור מחמם לב...מורה שנחרת בזכרון (הביאה נעמי 29-03-13)(0)
אני בסיור קצר בכמה חברות סטארט-אפ. אחת מהן עוסקת בלימוד מקוון. "והיכן מקומו של המורה שאני מכיר?" אני שואל ונזכר בַּמורים שהשאירו בי חותם. ואז, צף ועולה בי סיפור של מאיר שלו, שהעבירה אלי אלונה מוסקוביץ כבר לפני שנים. הנה הסיפור, מקוצר מעט, בתקווה שלא פגעתי באיכויות המקור:

הייתי אז כבן עשר, גרתי בנהלל, ועמדה לפניי בעיה קשה: הגעתי לשלב שבו גם אחרים הבחינו בצורך שלי במשקפיים. האמת היא שמיום שעמדתי על דעתי, ידעתי שהראייה שלי אינה חדה. תחילה חשבתי שהעולם נברא מטושטש. אחר כך החלטתי שזו הראייה הטבעית של בני המין האנושי.
אבל אט-אט חדרה למוחי ההכרה, שחבריי מיטיבים לראות ממני. הקדשתי את רוב זמני להסתרת העובדה הזו מכולם, אלא שקוצר הראייה שלי הלך והחמיר. בימים ההם, שלהי שנות החמישים, משקפיים היו בושה. קסוקר, אבו ארבע, טיליגנט – כינו את אלה שהרכיבו אותם. ובכלל, נהלל לא הייתה גן עדן לעיוורים ולפיסחים. מייסדיה, אנשי החזון, חלוצי העלייה השנייה, לא שבו לארץ אבותינו כדי להוליד בה צאצאים ממושקפים. כאלה היה להם די והותר בגולה. הם רצו דור חדש של איכרים גבוהים, שזופים, עזי-לב וחדי-עיניים.
מכיוון שהחריצות וגם החוסן והגובה שלי לא היו מרשימים במיוחד, הבנתי שמשקפיים יהיו המסמר האחרון בארון המתים שלי, שלא אדבר על הבושה שאמיט על משפחתי. לא היה לי ספק, שאם אופיע במשקפיים על חוטמי, הדודים שלי ימכרו אותי לסוחר הבקר וסבא שלי יודיע שהציונות נכשלה ויחזור באנייה הראשונה לאודסה.
בגלל כל אלה עשיתי מאמצים גדולים להסתיר את קוצר הראייה שלי. בין היתר התמכרתי לקריאת ספרים. את העולם האמיתי קשה לקרב אל העיניים אבל את העולמות המודפסים על הנייר – אפשר. וכך – ברב שנות ילדותי התהלכתי בעולם הולך ונעלם, ובירכתי בשלום לא רק בני אדם אלא גם שיחים מופתעים.
לבד מהשיחים, חשד בי גם המורה שלי, יעקב מאסטרו. כמה וכמה פעמים קרא לי לשיחה ואמר, שלדעתו איני רואה את מה שכתוב על הלוח. הוא החליט לא ללחוץ עלי יותר מידי, עד שיום אחד הוא כתב על הלוח מבחן בחשבון ואני זוכר היטב את ההערה שהתלוותה לציון הנמוך: "התשובות חלקן נכונות, השאלות אינן נכונות."
כבר באותו הערב הוא דפק על דלת ביתנו ונכנס בשלום מנומס. חשתי את הקירות נסגרים עלי. יעקב מאסטרו היה איש עדין ונמוך קומה. אני חושב שרחש לי סימפטיה מסוימת משום שגם הוא לא התאים לתדמיות של הכפר. הוא לא ייבש ביצות ולא נלחם בפלמ"ח, ונוסף לכל הצרות היה ספרדי. נהלל, מיהלומי הכתר של החזון הציוני, הייתה קצרת רוח כלפי אנשים כמוהו. העובדה שהביא עמו לארץ קבוצה של יתומים קטנים, שאסף אחרי השואה והצילם, לא הועילה לשיפור מעמדו.
הוא ניגש ישר לעניין, ואימא שלי, נהללית בעלת גאווה, הודיעה לו שהוא טועה. יעקב נבוך, התכווץ בכיסאו אבל התעקש: הילד זקוק למשקפיים. אימא שלי הסמיקה. היה לה סומק מיוחד של כעס. היא הלכה לחדר הסמוך, ונשארה שם לאות בוז ומחאה.
אבא שלי, לעומתה, התקשה להסתיר את שמחתו. הוא היה עירוני עם עור לבן, דעות ימניות, ומה שהכי חשוב, ממושקף בעצמו. העובדה שהצליח לפגוע בגנטיקה המושלמת של מושב העובדים הראשון בכלל ושל המשפחה הסוציאליסטית של אימא שלי בפרט, גרמה לו נחת עצומה.
למחרת נסענו לעפולה אל רופא העיניים. ביום שקיבלתי את המשקפיים, שמתי אותם בכיסי, הלכתי לביתו של יעקב מאסטרו ואמרתי לו: "יעקב." – בנהלל קראנו למורים בשמם הפרטי – "יעקב, בעוד חודש תסתיים שנת הלימודים ואז אני חוזר לירושלים." וביקשתי ממנו שירשה לי לא להרכיב את המשקפיים עד תום השנה. הבטחתי לו שלירושלים כבר אגיע במשקפיים.
למחרת בבקר הוא הגיע לכיתה והודיע שהחליט להחליף את מקומות הישיבה של כולנו, "כי אתם מפטפטים יותר מידי." כך הוסוותה מטרתו האמיתית – להעביר אותי קרוב יותר ללוח.
חודש לאחר מכן עקרנו לירושלים. כשהכפר נעלם מעיני (כלומר אחרי עשרים מטר), הוצאתי את המשקפיים מכיסי, הנחתי אותם על חוטמי, ושם הם עד היום. בחשבון אני מתקשה גם עכשיו, אבל במורה טוב ונדיב אני מסוגל להבחין עד היום, וגם בלי משקפיים.
(מתוך ספרו של מאיר שלו "סוד אחיזת העיניים", עם עובד.)
מוקדש באהבה לכל המורות והמורים הטובים והנדיבים, כדברי מאיר שלו, המעצבים לטובה את אישיותם של ילדינו. אם אתם כאלה… תבורכו!

זיקוקין די-נור
שוקה, ברצלונה
יום חמישי, 14 במרץ 2013
לאלה שמבקשים לשתף אחרים בזיקוק


ו\\\









הוסף תגובה

לכל יקירי אור לבבנו, אהובים וברוכים הינכם באשר... (אנטוניה וארנון 29-03-13)(1)
הינכם...
שבת שלום מאירה וברוכה, בברכת האהבה המאחדת אביב חדש...

אביב ליום שבת:

זורמים איתך אבינו אהובינו
לכל אשר ישתנה
סלע יגלגל מהותו ויהי לגביש
פרח ורוד מניצן יעלה, זיו להשמיש
שירת כותרתו ישלח על קרני הזריחות
ניחוח עד בשבילי האביב יצעד
והיא תרוץ ללקטו
ותנוח על אילן בשבתו
מעוף יה אל השמים ינסוק
לראות בהווה קרוב כרחוק
יישא דרכו למ'-דבר (תהליך מ' שנים במדבר)
יחלוף עלינו תהליך ה"ו
ויצא מרגשות העבר
לאמת זו שבה נזכר
ויטה ליבו אליה בכניעה
לחיים זכה בזאת הידיעה
ה'- הביא הווה היא- הינה
ו'- והיא שעמדה ותמיד היתה
י'- יד ופה ידע חיים במעשה, היוצר, הבורא
ה'- הדרך בה הלך בשבעת ימים
לאור שבעת כנים
והיום תדליק היא שני נרות ותקדשם
לבוא המלך היכלה להיותו אחד בם
כוס נביא- יברך המרכיב
שישמח עימם בגילוי הצפנת הארכיב
שמתוכו יצאו ניצוצות לגלות
מבעד לצעיף
א"ת יהוה, בנתיבי אהבה- להיות
אהיה אשר אהיה
בלבבנו, בכתרנו, רשום בלהבתנו
האירו נרות עד- יחדיו שלהבתנו
אמן

אודה מודה הודיה ליהוה כי לעולם חסדו
שבת שלום בחרות אושר ואור... אמן

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

הוסף תגובה
אכן מאירה השבת ... (נעמי באב"ד 29-03-13)
מלבבכם האוהב.
מחבקת באהבה
נעמי
הוסף תגובה

עוד לא הספקתי להגיד חג שמח ... (מירי יפרח 28-03-13)(2)
וכבר עבר כמעט כל חג הפסח ונזכרתי ששכחתי לברך אתכם כאן אחיי היקרים . ובכל זאת אין מוקדם ומאוחר , ויש עוד חג לפניננו .
אז לכל השושנים המיוחדים , מברכת אתכם בחגים שמחים , בהרבה פעימות לב אוהבות .
ומאחלת לכם ימים יפים ומאושרים. פזרו אהבה , ופזרו חיוכים זה לא עולה כסף אך שווה זהב .
תודה על היותכם , ועל כל מה שאתם מלמדים אותי יום אחר יום .
חיבוק עננננננק לכולם ....
מירי

הוסף תגובה
מברכת אתכם בתודה (נעמי באב"ד 31-03-13)
משפחת יפרח היקרה על כל בניה ובנותיה והאיש ארז הפורח לתפארה
הוסף תגובה

הודיה ליה... (אנטוניה וארנון 28-03-13)(0)
אודה הודיה ליה יהוה הויה:

אודה הודיה לראש בריאה
כי שלחני למוצאו בשבילי הבריאה
והנני לתומי בקשתי אותו
אב יקר- חביב
הבא נשחקה-
מציאת השלם כרביב
הסתר ממני אילן בשלמותו
זרע זרעך ואראהו באביב

שאל הוויתי אבי אלהי
התראני גם בשלהי?
ואומר נסני...
כי לאמתך אומר הנני
ולא יעצור בעדי דבר אחר
לא אוותר, לא משחק חוזר
בך אבי אמי הנני בוחר

גם אם אשימך בין קטבים, תמצאני?
אהובי הינך בקו אמצעי- הנני
ועם קליפות יעיבו מתהום?
אדע בשמך אותם להתמיר למיי מרום
להילולה, לתהילה, כפי שלימדתני בכל יום

בוא יבוא ניצוץ היכל
הינך בי והנני בך מוכל
למוצאי נקודת מרכז המעגל
בין קשה לקל
בקשת הצלילים, הצבעים
יסתלסל לו מעלה ברננה הבן הסגלגל...
משכינה לבינה כרוח- מיתר- וגל...
אמן

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט
28.03.2013

הוסף תגובה

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו (צבי 28-03-13)(4)

אינני אדם דתי ובד"כ גישתי חילונית היא לחלוטין .

אלא שמדי פעם ..כמו בפעם הזו , צפים ועולים בי פסוקים

ומשפטים בהשראה ובקדושה :

''הודו לה' כי טוב

שירו בעמים עלילותיו '',

חמלה וחסד לא פסו מעוצם ידו,

גבורה ותפארת, אדרת מלבוש לו,

חכמה הוד ויקר כתר לראשו.

עטרת כוהנים היא , מקראי קודש.

ורבבות מלאכיו בצבאות מרום,

יהללו שמו מבוקר עד ליל ,

מזרוח החמה דרך ימי עידנים רבים,

ועד לתום מסעות הנהי, בשוב עמו ישראל

אל ביתו , אל נחלתו , אל מולדתו היא אמונתו ,

החצובה בסלע הר- קודשו,

רם ונישא מכל ההרים , הדום הדור למרגלותיו,

עד כי פיו מרגליות דיבר, ושבח וקלס והלל

לאור, ליקר , לאהבת אמת , לנצח לא ישקר.

וידעוהו עמים רבים, ויושיטו ידם באחוות עולם ואדם

לעולם . וכך הוא !

חג שמח .

הוסף תגובה
שירה מבורכת... (אנטוניה וארנון 28-03-13)
צבי היקר תבורך שירתך... בעיניין החילוני- דתי כמונו כמוך... ועם זאת... זו היא שירתינו העולה ממעמקים... ככה קורה לרוב בני האור ההופכים הוויתם לצינור קו אמצעי= י.ה.ו.ה= חיי אור... ורגע לפני, הנאמר מפי מתקשרים למיניהם, כי עוברים אנו לאל אחר... תמיד יש לזכור- כשם שיצאה פעימה לבריאה, עליה לחזור חזרה פנימיותה ורק אז תצא לדרכה מחדש... אהיה אשר אהיה- הנני... מועדים לשמחה, ליבלוב ופריחה...
הוסף תגובה
תודה לכם יקרים (צביקה 28-03-13)
תחזקנה ידיך צביקה יקר (נעמי באב"ד 29-03-13)
אהבתי את אשר קראתי.

ואגב חילוני לטעמי הוא מי שיודע לפתוח חלונות חדשים להוויה.
הוסף תגובה
תודה נעמי יקרה (צביקה 29-03-13)
מאוד דיברה אלי המטפורה של חילוניות כחלוניות
ופתיחת צוהר למרחבים נוספים ואף חדשים.


הוסף תגובה

נגה ורודה... (אנטוניה וארנון 27-03-13)(0)
תודה אהובה...

והנה עולה היא מתוכי,
ממח בטני ורודה, שקופה
עוטפת ליבי בחמלתה במעגליות זרעי ראשית,
בהן זרחה היא לכל עבר ואבר
ותזכירני כי חפצה
בהתמוססותי אליה...
בהתמסרותי לחיקה,
להובילני יקרות
בתכלית ההנאה מכל בכל כל...
הנני הינך
ואת בואך חזרה אלי-
אהבה-אהוה- תפילתי כי נענתה...
שמעת
ושבת אל חיקי-
אהבתך- נשמתך- הויתך ללא תנאי דופי
בכל התפארת והיופי...

הוסף תגובה

לכולם ממש חג שמח (עופר שמחי 27-03-13)(1)
לכולם
חג שמח והרבה ברכות
למרות שלא הייתי כאן מלא מלא זמן
ממני עופר שמחי
כפר סבא
הוסף תגובה

בין מצה למציאה... (אנטוניה וארנון 26-03-13)(0)
חג פרח סוד חיים מלבלב ופורח...
בין מצה למציאה, דרש לדרשה ליבתנו לחשה:
מהי הנקודה למציאת ה-דע-ה,
המביאה לפתחו של אילן חיים באלו הימים?...

נקודות חסד, זכות וחמלה:

אלו המעלות המתמירות חוויות
נוסקות אל-על בסולם המדרגות
כפי שטיפס יעקב- ישראל בידיעת אהבת אל
להווית כל ברכת התובנות
אשר בפנימיות, מימדים חוצות
להתכללות י.ה.ו.ה. בכלל האותיות
אור נשמה, נחת רוח לבריות

פה בבסיס המשולש- מצוי אדם
מחליט את דרכו בסולם
ניגוני בראשית בו נשמעים
לצלילי מלאכים עולים ויורדים
אין סוף עומד בקודקודו
מימין הינך מקבל אותו
משמאל הינו נתינתו לכוליותו
היכל האהבה במרכזו
שופע אור אין סוף, נצח ועד
תפארת כל אשר בו והינו
אהבה בלתי תלויה כשמש זורחת
כליבה מלבלבת שאת קרנו שולחת

ככלי אשר כל כולו אור קבלה
הופך הוא משמעו לנתינה ללא הגבלה
ובסיסי ימין ושמאל מתרכזים וזורחים ממרכז
הרי הינך יהלום עטוף בפז
זיו זוהרך כאהבת אלהים חיים
אהיה יה יהוה הילולים
ברוכים הבאים לאילן החיים
אמן

©כל הזכויות שמורות לאנטוניה וארנון סלנייט

הוסף תגובה

איחולים (עליזה 25-03-13)(0)
להברים השושניים,חג פסח שמח,
שמח בלב,חג שיביא להרגשת הרות הנפש ןיחבר בין כל שוחרי השלום.
לחברי מקבוצת שלהבת,חיבוק וחיזוק אוהבים.
שלכם עליזה
הוסף תגובה

אלוהים, כמה שאתה אוהב לחגוג!!! (נעמי באב"ד 24-03-13)(0)
ערב פסח תשע"ג
25.3.13
אלוהים, כמה שאתה אוהב לחגוג!

רק עכשיו קלטתי ממי ירשתי את התכונה הנפלאה הזאת לחגוג את החיים כל יום ויום. ממי זכיתי בגנים החוגגים האלה שכל בוקר צווחים בשמחה: היי, נעמי, בבקשה תתחילי לחגוג. רק עכשיו קלטתי שהכול בא ממך. אלוהים. הרצון העמוק שלך להיפגש אתנו ולחגוג. כי אני לא מכירה עוד אומה עלי אדמות שחוגגת כל כך הרבה ימים בשנה. ואתה בהחלט יכול לעמוד, להצדיע ולהודות בכל הענווה: 'כן, אני, האל שלכם, אשם. הכול עלי'.
כי אם לא איכפת לך, אלוהים יקר, הבה ונסתכל יחדיו על התמונה כולה בפרספקטיבה של שנים. מוכן? ובכן הבט וראה.
עוד לא הספקנו לצאת ממצרים, בצקנו לא החמיץ ואפילו לא הספקנו להגיד: 'משה רבנו', על משקל 'ג'ק רובינזון', וכבר הצנחת עלינו את ראש חודש, השבת, פסח, ולא רק .....וכדי שלא נחשוב שזה הוא זה....הוספת לנו עוד 'שני רגלים' שני מועדים של שבועות וסוכות.....כדי ליצור משולש הרמוני עם פסח.....וכמו לא די בכך וסל הקליטה שלנו לא מלא עד גדותיו וגם החלטת להציף אותנו בעוד שני מועדים ראש השנה ויום כיפור. אמת? ואני מקווה שתסכים שזה די מופרז לאומה תינוקית שרק זה עתה יצאה לאוויר העולם. ממש לא יאומן!
עוד אין לנו מדינה, לא כנסת....לא שר חינוך ואוצר אבל חגים? בשפע. ממש אינפלציה אפשר לאמר בלשון נגיד בנק ישראל.
איך אמרת פעם? לא מחשבותיי מחשבותיכם, וכנראה שבאמת התכוונת לכך שנראה את החיים כחגיגה משותפת אחת גדולה. שלך ושלנו. ולמרות שבוודאי תבין שכשרק יצאנו ממצרים, עם כל החום הכבד, והמדבר, והמצרים בעקבותינו לא יכולנו לראות כמוך בראייה כל כך צלולה את הברכה הזאת שבמפגשים המשותפים שלנו. אבל אתה יכול בהחלט להיות מרוצה. כי לא רק היאור גאה גאה. גם לך מותר להיות גאה. ואומר לך מדוע. כי אולי לא כל כך הקשבנו והגשמנו את עשרת הדברות שלך....ואולי המשכנו בנחישות ובדבקות לגנוב לרצוח לשקר ולעשוק, ועשינו בדיוק את מה שבקשת שלא נעשה....אבל בכל מה שנוגע לחגיגות ומועדים....לא רק שקיימנו לאורך השנים אלא הוספנו והוספנו כהנה וכהנה, כך שאין כמעט יום בלוח השנה העברי שלנו שאינו חג, מועד, צום ויום זיכרון. ואם נמשיך בקצב הזה לא תהיה לך ברירה אלוהים אלא להוסיף עוד תוספת רצינית של ימים ללוח השנה. 365 כנראה זה לגמרי לא מספיק. מה דעתך על 500? מספר עגול...שלם ....יפה....נכון. אולי הוא יצריך כמה שינויים קוסמולוגים....ואפשר גם לנסות ולשאול את השמש והירח מה הם אומרים על כך....אבל זו בהחלט נקודה מעניינת למחשבה.

אך כתבתי את כל הפתיח הזה לא בגלל החגים אלא בעיקר בגלל שניפגש שוב בפסח מחר. כי זה החג שלך אלוהים. נטו. נטו ממש. וכך גם חג השבועות. אתה הסולן בחג הזה. הוא כולו שלך. לא של משה. לא של מלאך. לא של שרף. אתה השחקן הראשי. אתה הגית. יזמת. תכננת. בצעת.
ובלשון הוליווד אתה המפיק התסריטאי הבמאי והשחקן הראשי.
ואנחנו רק הניצבים ומשה אהרון ומרים שחקני המשנה.

ואומר לך בכנות אלוהים שאם הוליווד באמת הייתה הגונה וישרה כאשר הנציחה את הגדולה בהצגות תבל ....את יציאת מצרים ועשרת הדברות.....אם הוליווד הייתה באמת 'פיירית' כמו שאומרים, אני מאמינה שהיית זוכה לסכום נכבד, ולתמלוגים עד עצם היום הזה, תמלוגים שהיו מאפשרים לך פנסיה נהדרת כאן על פני כדור הארץ.....כי הרי כבר נאמר עליך ש'שביקש לו הקדוש ברוך הוא לעשות לו דירה בתחתונים'. ודירה כפי שראית, כאן אצלנו בתחתונים עולה המון כסף.

מכול מקום אלוהים יקר ואהוב שלי אני מודה לך על מורשת החגים שהענקת לי ולכל עם ישראל ומבטיחה לך שנחגוג בשמחה את חג הפסח שהרעפת עלינו באהבה גדולה, ואפילו אינך חייב לדרוש, זה בא לנו טבעי.....אנחנו בהחלט נשמח בחגיך.
אני גם יודעת שיציאת מצרים הייתה רק מעין התחלה לסדנה נצחית שאתה מעביר לנו כבר למעלה מ-3000 שנה בנושא: 'איך להיות חופשי בארצנו מבלי לעשוק את האחר.' ואנחנו עדין לא סיימנו אותה. עדין למדים. עדין משתפשפים בסדנה הבלתי נגמרת הזאת. ואתה כמו המנטור שלנו התברכת כנראה בסבלנות רבה ובאורך רוח.....כי כבר למדת משהו על יצר לב האדם שלנו שמכיל גם כמה קטעים פרעוניים
אפלים שמציקים....וכי אנחנו עדיין איננו חופשיים באמת ברוח ולא למדנו להתנהג יפה לזולת. אך אם חכית אלוהים 3000 שנה ויותר אני מקווה שעוד לא אבדה תקוותך. כי אומר לך את האמת לאמיתה שאני מאמינה שהרוח הנפלאה הטמונה בנו תגבר גם על המפריענים שבתוכנו ועוד תראה לאיזה גבהים נגיע....חג שמח לך ולכל מלאכיך המלווים אותנו ושנזכה לראות את עמינו מגשים את הפוטנציאל הנהדר שהענקת לו ושכול יום יהיה לנו יום חג.
מחבקת אותך באהבה גדולה
נעמי


הוסף תגובה