a
d
b
 
 
אודותינו

קבוצת הלימוד (חנה לבן 22-05-13)(0)
ניפגש ביום ששי זה ה-24.5 בשעה 900 בביתה של ליאורה ביהוד, טל' 036325440. נשמח לבואם של חברים חדשים. הנושא הפעם: פתיחות.
להתראות בשמחה.
הוסף תגובה

כול יום שחוזרים הבייתה בשלום.... (נעמי באב"ד 21-05-13)(0)
כול יום שחוזרים בשלום הבייתה......כמו הגרלת פרס ענק במפעל הפיס

זה בכלל לא מובן מאליו. לצערי הרב. החיים כאן נעשים יותר ויותר מורכבים ומסובכים. דבר כל כך פשוט כמו ללכת לבנק? לנסוע בכביש? להיפרד מהבעל?
מסתבר שזה בכלל לא פשוט. הקלות הבלתי נסבלת של הלחיצה על ההדק.

לכן כול יום שאני חוזרת בשלום אני אומרת תודה.

הוסף תגובה

מהי בשבילי שירת ההיכלות (נעמי באב"ד 20-05-13)(0)
מהי בשבילי שירת ההיכלות?

אתה, את, אני, אנחנו .....
כול אחד מאתנו הוא היכל.
הוא מכיל הכול.
... הוא והיא אלוהים.
היכל הוא - כל-יה

וכאשר את, אני, אתה ואנחנו
כולנו שרים יחדיו
את שירת הלב,
השירה הנובעת מהתוך שבתוך
אנחנו מחברים יחד
עולמות יקומים וממדים
וזו בשבילי שירת ההיכלות
הוסף תגובה

עוד על המיפגש אתמול (אליחי 19-05-13)(8)
הגעתי בבוקר לביתם יפה ההוד ומכניס האורחים של רותה ויחיאל, ומיד חשתי את האנרגיה הנעימה של הבית, התכנסנו כ-35- 40 איש ואישה, בעצם בעיקר אישה.
האנשים באו גם מקבוצות נוספות גם n-ספר הידע, קבוצת שלום מירדן שמנתה 2 אנשים
שהתקבלו בחום רב. ויקבוצה של יהודה וציפי הלפרין ועוד.
מה שמאד מאפיין את שושנת הגליל היום זה היכולת להכיל וגם להיות מוכלת ביחד
עם קבוצות רוחניות ואנשים שבאים מאהבה, ולא במקרה הנושא שממגנט הוא נושא ההיכל.

לאחר דברי ברכה קצרים למשתתפים שנשאה נעמי, היא סיפרה שיש משולש של 3 כוכבים מעל ביתה שקיבלה לגביהם מידע שהם מיצגים את התדרים אחוה שלום ורעות, ראשי תיבות
של המילה אושר . ושהם מהווים שער אל האושר בינינו למימדים אחרים.
הססיכום של הפרק הזה

- לחקור ולגלות מהו אושר .
- להבין שכל מקום שאנחנו מיצרים את התדר הזה הופך להיות היכל.
- בתקופה הזו כל יום יכול להיות יום חג ושבת אם רק נתכוון לכך

לאחר מכן על פי המסורת החדשה הציגו יעקב וחנה לבן מהי השושנה עבורם.
יעקב בסגנון של שירה מרגשת סיפר על זכרונות וגעגועים להר החבקוק אהוב ליבו.
ואילו חנה הציגה בצורה מרתקת ומקורית את מחשבותיה כדו שיח עם השושנה .

לאחר מכן התאמנו בשירה שושנית ומשהו חדש שהציגה נעמי משחקים שושניים
שאיפשרו לנו לנוע ולהוציא את האנרגיה של השמחה שבתוכנו.

השלב הבא היה הצגת הנושא של אנרגיית נוגה וסיריוס על ידי יהודה וצפורה הלפרין
שבשבילי היה חדש ומענין . על הקשר שהיה בין אנשי כדור הארץ ונוגה, שכל אחד מהם קיבל מהות שעליו לפתח והיחוד של כל אחד מהם.

בשבילי היה מרתק ומאלף ההסברים אודות התורה, מהי הרוח המרחפת ומה היה בדיברות הראשונות והשניות שקיבל משה רבנו בהר סיני. זו היתה רק טעימה שהשאירה חשק
לשמוע עוד על הנושא הזה.
אחד הלקחים הם שאנחנו כאנשי כדור הארץ יכולים להיות חופשיים ברוחנו ע"י
שנשתחרר מן הבניות שמגבילות אותנו למשל כמו הבחירה בכל יום אם לראות אותו כחג או כיום מיגע כפי שנעמי אמרה. אנחנו לא צריכים שישחררו אותנו אנחנו נשחרר את עצמנו.

לאחר ארוחה מזינה וטעימה בזכות הכוונות ,נפרדנו מהנציגים הירדנים שהביעו את רצונם ותקוותם לשלום בין העמים. ו
כאן החל החלק האחרון של ציור מנדלות שאותו הנחתה רותה בחן. על כל שולחן היא הניחה נייר עגול ועליו ציירנו ביחד כקבוצה עם צבעים .
המיוחד והחדש בשבילי היה שמנדלה לא צריכה להיות סיממטרית , במרכז מציירים עיגול שמייצג את האחדות וכל מה שקורה מכאן ואילך הוא תלוי של מצבי הרוח והמצב האנרגטי ואף המצב של הד.נ.א שלנו ,המטרה היא לא ליצור דוקא יצירה אסטטית אלא לבטא את עצמנו בכאן ועכשיו.
יש כל מיני סוגי מנדלות והם משמשות למטרות שונות.
למרות הזמן קצר וחוסר הנסיון של רובנו .יצאו דברים מענינים ומגוונים
ואיך אומרים זוהי רק ההתחלה והמשך יבוא.
המפגש הסתיים במעגל סיום של ריפוי.
היתה אוירה מאד נעימה ושוב תודה למארחים הלבביים רותה ויחיאל .

להתראות במפגש הבא
אליחי
הוסף תגובה
מה צפון לו בצפון? (נעמי באב"ד 19-05-13)
מה צפון בצפון? - מה שנאמר במפגש בשבת ברמת יוחנן

זוכרים שפגשנו כבר את המילה "צפון" בהגדה של פסח:" צפון ברך הלל נרצה?"

ובכן לפני כ-7 שנים קבלתי מסר מיהוה שרק בשבועות האחרונים קלטתי והבנתי. קראתי את המסר אינספור פעמים במשך השנים. ואני מודה ומתודה שלא ראיתי. מכירים את המצב הזה?
... ורק לפני כמה שבועות נפל האסימון.

והמסר חשוב לכולנו כי הכול, כך אני מאמינה, יראה עכשיו ממקום הרבה יותר מובן נעלה וגבוה. וכך זה התחיל. לפני 7 שנים שאלתי את האל: מהם שלושת הכוכבים שמזהירים מעל ביתי ויוצרים משולש שווה שוקיים? ואני אשמיע לכם את תשובתו מילה במילה ואולי אתם תבינו מהר יותר ממה שאני הבנתי. וזאת הייתה תשובתו:

"אם על משולש הכוכבים את שואלת. אומר לך כך. את כל אחד מהם מייצגת מהות. האחד ייקרא 'אחווה' השני 'שלום' השלישי 'רעות', כך שהמהות המרכזית שנוצרה בהיכל קודשכם היא 'אשר', שהינו התוצר המוגמר של שילוב כול המהויות וכל ההתחדשויות שהכנו זה מכבר עבורכם. וכך, ורק כך, יקדמו אתכם ימי האור בכול התעצומות שאליו הנכם מתעלים עכשיו. הנה את רואה בתי שאפילו האושר כבר מגיח וקורן ועל כל זאת נאמר אמן. באהבה יהוה."

מה אתם מבינים ממה שקראתם?

כי לפני 7 שנים אמנם ידעתי שאנחנו יוצרים את ההיכל שלנו במקום שהוא שער לה'. אך לא קלטתי שזהו שער האשר. לא קלטתי שלשערים בפלנטה יש גם שם. והשם מייצג את מהות השער. נדמה לי שקיים שער הרחמים. בירושלים נדמה לי שגם מדברים על שמות לשערים. וצריך עוד לבדוק עם האל. ואני מתכוונת לעשות זאת בשבוע הבא בלי נדר. יחד עם שולה ישראלי.

מה שאני מבינה עכשיו שהאל הוליך אותנו לשער מאוד מסוים ומבורך שהוא שער האושר ביקום ששם הוא מבקש שנקים את היכל .....לא סתם היכל.....לא סתם מקום לכול אדם שבא באהבה.....לא סתם היכל לעמים ......אלא אלא אלא אלא את היכל האושר שאמור כנראה להדהד בתדר אחד עם שער האושר. .

ואז הבנתי שאנחנו גם נמצאים בקו ישר עם הר האושר וכנסיית האושר.....וכי ישוע וגם אנחנו מוגנטנו למקום המיוחד הזה בשדה החיטים מכיוון שבו צפון בצפון שער האושר ששם יש להקים.....לא סתם היכל ....אלא את היכל האושר.
כלומר: באנו לכאן לכדור הארץ כדי ללמוד להיות מאושרים. זה מה שהיה הווה ויהיה צפון בצפון.

וההרגשה שלי היום היא שאני עומדת כמו מול הפרטיטורה של הסימפוניה של בטהובן, שהיא השער, ואנחנו המנצחים והנגנים שאמורים לנגן אותה, לתרגם אותה
לחיים. לצלילים. כלומר מה שאנחנו ניצור אמור להיות בהדהוד עם שער האושר.
מדליק נכון?

האמת היא שאינני יודעת לעומק אושר מהו....ותקוותי עזה שבמפגש הבא שלנו באוגוסט בגן הקסום של שרי שובל נצלול אל אוקיאנוס האושר הנכסף הזה. נלמד אתהפרטיטורה החדשה שמזמן לנו האל. ונעלה אולי כולנו בשיר המעלות למעלה חדשה
מה אתם אומרים?
הוסף תגובה
לכן אני הרבה יותר מתחברת להיכל מאשר למקדש

כי ההיכל מכיל.

ואנחנו ההיכל.
ואנחנו ככלי אמורים להתרחב ולהיות מסוגלים להכיל מחר הרבה יותר מאשר אנחנו מכילים היום.

ואתה צודק.
העובדה שמגיעים אלינו מקבוצות אחרות ומרגישים בבית....משמע שאנחנו מתקדמים ואין את ההסתגרות הזאת שבדרך כלל מאפיינת קבוצה ייחודית.

אנחנו מנסים גם לשמור על הייחודיות שלנו ועם זאת לשדר את הליבה החובקת כול.
תודה לך על דבריך.
הוסף תגובה
לכמה שיותר זמן? בעיני, זוהי שאלה מהותית מאד. יש משהו רחוק בכוכבים, מבטיח שבעתיד ובתוך ההיכל ישרור אושר. האנרגיות יהיו כל כך גבוהות ונעלות עד אשר כל מי שיגיע- "ידבק " בו האושר וישיגו.
האם אחכה לאושר הזה? האם אבטח בציפייה?
והתשובה היא : גם וגם. בינתיים אעשה את הדרך בעצמי, מכסימום, עם שנייים שלושה חברים טובים,שאני בוטחת ומרגישה שהאושר הפרטי שלי באמת נמצא " בסדר היום שלהם" ויחד עם זאת, אשמח להיות בקבוצה שכזאת, אשר מקדמת אחווה ,רעות ושמחה ....אז ההיכל המאושר הנו הסיפור המתקדם לקראת, של השושנה.אשמח מאד להיות שם ,שותפה לתהליכים ולשיאים. שבוע מהנה מאושר לכולנו.
הוסף תגובה
אנסה לענות חגית אהובה... (נעמי באב"ד 20-05-13)
הבה ונדמה בעיני רוחנו שושנה.

דמייני את לב השושנה כמקור האושר. שם.... התום השמחה הטוהר היופי האהבה האחדות הידיעה האלוהית הפנימית של מי אתה.

כל עלי הכותרת של השושנה, שלא כמו הליבה, שהיא כמו מעין האושר, הם ההתנסויות שלנו בחיים. לימוד באמצעות ניסוי תעיה וטעיה. והניסוי והאינטראקציה של החיים מביאים לנו לעתים כעסים, סבל, צער דאבה.
אך אלה עלי הכותרת.
את ליבת השושנה? אי אפשר לגעת בה ולפגוע בה.
זו רק התחלה.
במפגשי האקדמיה ננסה יותר לרדת לחיקרו של עניין.
לכן אנחנו שושנת הגליל....באנו לכאן לגלות ולהתגלות.
הוסף תגובה
שהננו באמת. השושנה הינה משל וסמל ,לצורך העניין,כמו סמלים רבים אחרים המדגימים את החיים.
החיבור הזה קיים מתישהוא לפני הולדתנו, כאשר הננו נשמה חופשית ומוארת אשר מבינה לגמרי את השיעורים שהיו ואולי מתכוננת לקראת אלו שיבואו.
מבחינה אחרת, ניתן לומר שחיבור יכול להתקיים גם אחרי שנולדנו לחיים הפיסיים. כמו שהיטיב לכתוב, צביקה-אנו מחוברים כאשר אנו מאושרים, כאשר מישהו אישר או מאשר את עצם קיומנו. בד"כ זה קשור להורים, שכן אלה הם הראשונים להכירנו,לדאוג לנו ולאשרנו.כאן מתחיל הכאב,אצל כאלה שהאישור לא היה ממש "מוצלח", כאשר הספקות והקטנת הערך מתחילים-הופס ,זה כבר מרמז, אצלי לפחות, על המקום שנפגם. כך שלא יעזרו מלים של רוחניות והבטחות מבחוץ, העבודה הפנימית-לחזור למקום הכואב,להיות האמא והאבא של עצמי -ולאשר אותי.זוהי העבודה שלי, העקרית. באשר הפצע יירפא לחלוטין,אז אהיה מאושרת.
בכל מקרה, נעמי אהובה, התהליך שאת מציעה הוא נפלא.
יום מצויין !
הוסף תגובה
התרגשתי לשמוע ממך נעמי את שם הקבוצה שבחרתי כאבן יסוד בחיבורים
שאנו יוצרים וניצור עם אנשים וכוכבים, עם פלנטות , חיבור והתעלות עם אינטליגנציות גבוהות ועם אנרגיות אלוהיות .
התרגשתי מן המסר של המשלש מעל ביתך וחשתי כי הנו תלת מימדי ומראה את השער
לפלנטות ואנרגיה גבוהה . הפכתי לאדם יותר חופשי ומודע לרב מימדיות .
היצירתיות בשיתוף הפעולה הוציאה מן המרכז שלי כוחות חדשים ושיתוף עם האחר .
שוחחנו מן הלב ושיחקנו כמו ילדים בכיף של חופש אמיתי . תודה לך נעמי ולכל
החברים על תרומתם . גם לחזור לשפת ילדותי היה מרגש .
הוסף תגובה
אך הבה ונזכור יקרה כי זהו מעגל קסמים.
גם להורים שלנו היה קשה.
גם להם לא אשרו.
האם חשבת על כך?
אני כבר מזמן מזמן סלחתי להוריי היקרים
ומה שמדריך אותי אלה מילותיו של ישוע שפנה אל אלוהים ואמר:
אנא אלוהים סלח להם. כי אינם יודעים.

לכן אני רואה את שליחותנו fכאן בשושנה ליצור את הליבה הזאת
שכמו שמש או כמו שושנה תפיץ אורה וניחוחה לארבעת רוחות השמים
אך בדרך....גם לנו מותר לשגות. לטעות. אנחנו שלמים
אך איננו מושלמים.

לכן מפגשי השושנה כל כך חשובים...לדעתי....כי זו היצירה המשותפת שלנו.
הוסף תגובה
גם אותי ריגש שבחרתם בשם שהוא אחת ממהויות האשר כפי שהאל רואה ומגשים זאת.
תודה על דברייך יקרה מאוד חיממו את הלב.
הוסף תגובה

השושנה שלי - נכתב לקראת המפגש אתמול (חנה לבן 18-05-13)(1)

שושנה יקרה,
זכרתי לך חסד נעוריך, אהבת כלולותיך, לכתי אחריך במדבר בארץ לא זרועה, הימשכי בחבלי-קסם אחר האור, אחר הלהבה הבוקעת ופורצת מלבה של נעמי וקבוצת האנשים שנאספו סביבה.
חבריך וחברותיך, שושנה, הם אנשים יקרים ומיוחדים. טוב לי ונעים לי בחברתם ואני שמחה להמנות אליהם. בפגישות אני מתמלאת, נטענת ומרגישה אנרגיות טובות ורוממות רוח. גדלתי והתפתחתי בשנות חברותי, וגם נפתחתי, וזאת הודות לפעילויות השונות, המעמיקות מודעות ומלוות במדיטציות ובעבודה רוחנית. בקרבך הכרתי גם אנשים, שבאמצעותם הגעתי לסדנאות שונות וללימודים נוספים, אשר הובילו אותי בדרך רוחנית שלא הכרתי כמעט קודם ואשר שתיתי ממנה בצמא.
אני גם אוהבת את זיקתך למקורות היהודיים, שהרי את בנויה על בסיס השרשים העמוקים של תרבויות ישראל.
שושנה יקרה, משהו השתנה בך בשנים האחרונות. כיום מסתמנים בך שני כיוונים: חלק מן החברים מתקשרים ומחפשים חיבור לעולמות אחרים וחולמים על היכל כלל-עולמי וכלל-גלקטי, ואחרים ממשיכים את הדרך כאן, בעולם הזה, ומאמינים שמודעות והתפתחות אישית בתוך קבוצות עבודה רוחניות, יקרינו לעולם אנרגיה של אהבה ושלום.
אני אישית נמצאת בין שניהם. אני מתחברת לרעיון המרכז הרוחני, אלא שאני רואה את המשכן כחומר, שאמנם יש לו תפקיד חשוב, אבל הרוח, האור שיבקע מתוכו, יוקרן על-ידי דייריו.
זוהי נשמת ההיכל, שנמצאת עימנו אפילו כאן, עכשו, ברגע זה. היא אנחנו, היא רוח היצירה, היא המפגש והיחד של ההיכלות שבליבותינו. וכל אלה יתגברו ויתחזקו במקום המיוחד שבשדה החיטים.
אני מרגישה חיבור לגבוה האחד. הניצוץ שבקרבי מושך אותי אליו ואל הניצוצות של חברי. אינני מחפשת קשר עם עולמות אחרים ועם נשמות עתיקות, ואני מתחברת אליהם לפי מה שמוליך אותי לבי.
משאלתי היא, לראות את חבריך זורמים כמוני, ביחד ובמקביל, תוך קבלה וכבוד הדדיים לכל השקפה – מה שתואם את רוחך וחזונך.
ולסיום אומר: רבות נתרמתי על-ידך, ובדרך גם תרמתי משלי. בחושבי עליך, שושנה, גואים בי רגשותי, רגשות אהבה והודיה. תודה לך על שאת קיימת, ומסרי גם תודה לנעמי.
ממני, חנה



הוסף תגובה
חשתי את אהבתך העזה לשושנה ואת מקומה המשמעותי בחייך. היאך נתרמת ותרמת לה.

ואני מרשה לעצמי....ומקווה שתקבלי זאת בלב פתוח ...להודות לך בשם השושנה על כול מילותייך שמהמיית ליבך נכתבו ומשוררות אהבה ואיכפתיתות רבה.

אני מאמינה חנה יקרה שכול אחד מאתנו בא לכאן לכדור הארץ עם תכלית אישית משלו. לא תמיד היא מודעת לו בשכלו. אך נשמתו יודעת. ישנם כאלה שמרגישים שעליהם להתמקד יותר על מה שמתרחש על פני כוכב ארץ.....וכבודם במקומם מונח....ישנם כאלה שתפקידם להוריד מידע מעולמות עליונים.....כמו גשם שיורד ומרווה את האדמה....וגם להם מקום. גם להם הכבוד. ואין זה עולה על זה. כול אחד את שליחותו עושה.

השושנה אינה חד משמעית.
היא רב משמעית. רב ערכית ורבת פנים.
אך היכולת שלנו לקבל את את מגוון הפנים.... והיכולת שלנו להכיל ולאפשר לכול אחד לעשות את אשר נשמתו מכתיבה לו....זה ההיכל. לטעמי.

זה לא רק המבנה הפיסי. זה לא רק הבית.
ההיכל היא היכולת להכיל עד כמה שאפשר יותר. מבלי לומר לאחר מה לעשות ומה לא לעשות. על מה להתמקד ועל מה לא להתמקד. במה להאמין או לא.

בשושנה ישנה ליבה משותפת שהיא האהבה, האחדות, האחווה, הרעות, השלום. התום. הטוהר. החמלה . השמחה. השוויון שכולנו נולדנו בצלם אלוהים. השאיפה להגשים את הפוטנציאל....ועוד ארוכה הרשימה. זו הליבה המשותפת לשושנה. כול השאר ...הוא הביטוי הייחודי של כול אדם ואדם.
ואני מכבדת זאת.
היי ברוכה חנה אהובה והמשיכי להעניק לנו מחסדייך, כישורייך ומחמדת נשמתך.
הוסף תגובה

השושנה שלי - נכתב לקראת מפגש "נשמת ההיכל" אתמול (יעקב לבן 18-05-13)(1)
שלום לך חבקוק ההר,
לא פקדנוך זה מכבר.
האם אתה חושב עלינו, השושנה?
כמה אתה בלבנו כל ימות השנה?
אנא, תן אות וסימן מארץ ושמיים,
שאוזנינו תשמענה ותראינה גם העיניים.
ואז נצא כולנו במחולות מחניים.
שירת אחדותנו תעלה השמיימה
ונבואתך שלך, חבקוק, אכן מתקיימה.
נעטף כולנו בזיווה של השכינה המרחפת
ונרגיש ברגלינו את אדמת ההר הרוחשת.
וממרום פסגתך תישמע קריאה רמה:
"שלום לך שושנת הגליל ואמא אדמה.
את השושנה הנוגעת בתרבות האור
שמההר היקר הזה יצא הבשור".
מי ייתן ובאלו הימים של מצוקה וזעם,
כאשר כל אחד מאיתנו מוכה ברעם,
שיבוא הברק במלוא הדרו ואורו
ויאיר את עולמנו לבל יחשך ברעתו.
כולנו נעטף בשלווה ובנועם בהליכתנו, בשוכבנו ובקומנו,
ואז נדע בוודאות שאנו קרובים מאד למטרותינו.
כחתן וככלה המקודשים בחופתם
ומתחילים הם לבנות את ביתם,
אנו בשושנה מקימים חופה
ומחבקים בתוכה תרבות אור חקוקה.
תרבות האור שתרד לעולם הנאור,
תביא את כולנו השושנים לשיר שיר מזמור:
"נגילה הללויה, בא זמן הגאולה".
שושנה יקרה אוהבת ומחבקת,
אני מועצם מרוחך ואהבתי אליך נמשכת ומתמשכת.
באהבה, יעקב לבן


הוסף תגובה
איזו שירה רבת השראה!!! (נעמי באב"ד 19-05-13)
היה ברוך ומבורך יעקב אחי היקר.
אלא שהברק המאיר לא יבוא מבחוץ, כך אני מאמינה, הוא יגיח מלבותינו וכמו שנאמר בכתובים שכה אהובים על שנינו: על כול פשעים תכסה אהבה.
היא הברק.
היא המרפא
היא הברכה והתושיה.
הוסף תגובה

מה יהוה חושב היום על חווה? חטאה? אולי לא? (נעמי באב"ד 16-05-13)(0)
מה יהוה חושב היום על חווה?

והאם חטאה חווה? או הביאה את הקידמה?

אני רוצה לדבר איתך נעמי על חווה. על אם כול חי המהווה את סמל הנשיות.
והנשיות היא כול אשר יש. והאדם הזכרי אין לו את השמחה של היוצר ביצירתו. אין יוצר ללא יצירתו.
וחווה, היא התגלמות היצירה. היש. בקיום החוויה.
והיא זו שבוחרת בדעת.
והאדם היה ערום וחסר דעת לפני היות חווה.
הדעת נתנה באדם בזכות חווה.

ומה עשה אלוהים לאדם וחווה? גרש אותם מעדן. מהעדינות כי יש להם עכשיו ידע, ידיעה מודעת.

"צאו אל החיים והמשיכו אותם"- אמר אלוהים לחווה ולאדם . ומה עשה האדם? העניש את חווה.
ומאז היא נושאת את אשמת עץ הדעת, כמו שישוע נושא את הצלב. כך היא הועלתה קורבן ועדין מצויה במקום הזה.

רוב האנושות עדין מענישה את הנשים ומעבידה אותן בפרך. ומנצלת אותן בזכות אותו סיפור קדמון.

האם חטאה חווה? או הביאה את הקידמה?

ועד שלא יסולח לה על הרצון לדעת ולהשתתף בבריאה היא עדין בחזקת מוקצה. והאיסלם והיהדות מסתירים אותה מאחרי דלתות וחלונות, רעלות ובגדים ארוכים.
ואסור שישמע קולה. גם לא בשיר. אסור שתביא את הידע שלה.
הסכסוך הזה יושב בנפש כול אדם ואשה.
עליכם להגיע לפתרונו.

הוסף תגובה

אין עוד חג בישראל ..... (נעמי באב"ד 14-05-13)(2)
אין עוד חג בישראל.....

שכל כך משקף את הבריאה החדשה, התרבות החדשה והמימד החדש כמו חג השבועות....כך אני מאמינה.

תשאלו ובצדק:
מדוע בריאה חדשה?
ואומר לכם כי לדעתי האדם החדש שאנחנו יוצרים היום רגליו נטועות באדמה וראשו בשמים. אלוהי הוא.
ובחג השבועות....שלא כמו בשאר החגים....אנחנו גם מביאים מבכורי אמא אדמה וגם מתעלים בעליונים. ואין חג בישראל ....ככול שאני מכירה שמאחד את השניות המופלאה הזאת בחג אחד. ...ארץ ושמים. אדם אדמה ואלוהים יתברך שמו.

ותשאלו ומדוע תרבות חדשה דווקא בשבועות?

כי אני מאמינה שהתורה הנצחית שלנו מתחדשת כול הזמן
בשבועות נתנה לנו הברית הראשונית ואילו עכשיו בשבועות אנחנו חוגגים כבר את הברית המעודנת יותר הנובעת מהלב. מאהבה ולא מכורח וציווי. תרבות אוניברסלית יותר ורבת מימדים ויקומים. תרבות שנושאת עמה בשורה חדשה שאת ניצניה אנחנו מגלים עכשיו.

ומדוע היא משקפת את המימד החדש השמיני?

כי במימד החדש החסד והאהבה וקבלת האחר והשונה היא זו שמחבקת אותנו.
ומגילת רות ....אם תשימו לב....אין בה "שפוך חמתך על הגויים" אין בה "רעים ורשעים וצרים ואוייבים" היא בהחלט מסמלת את העולם העתידי שאנחנו היינו רוצים ליצור לעצמנו....עולם של שלום ואחווה....וכמו שעטפנו אנחנו את רות המואביה ואימצנו אותה בחיקנו, כך גם יתגשם בנו הפסוק העתידי שנבאו הנביאים: וביום ההוא והחזיקו 10 אנשים מכול כנפות הגויים בכנף יהודי אחד ויאמרו נלכה עימכם כי אלוהים עמכם".

כן יקיריי. יום יבוא והאלוהות פשוט תזרח מתוכנו. וכולם יוכלו לראות.

חג שמח ואוהב לכול בית ישראל וכול האדם. אמן
הוסף תגובה
נכון שלמדו אותנו ששבועות הוא לא רק חג הבכורים. ולא רק חג מתן תורה, ולא רק חג לתורה החדשה שאנחנו מביאים עכשיו, אלא הוא גם חג המים.

והפעם, בשנה זו, הפתיע אותנו האל והשקה והזרים והמטיר עלינו מים זכים טהורים וצלולים שפרצו ושטפו מארובות השמים.

ואגלה לכם סוד. והסוד הוא....בעצם לא כל כך סוד כי כבר שיתפתי אתכם.....אך לכמה מכם הוא בכול זאת יהיה סוד....והסוד הוא שלא אחת בקשתי מהאל ....לא רק בקשתי ממש הפצרתי והתפללתי ....שאם אפשר...אם רק נכון לו... שימטיר עלינו לטובה מפעם לפעם גשמים מבורכים גם בימי האביב והקיץ.....והדגשתי בתפילה שיהיו אלה גשמי ברכה שלא יזיקו ליבולים ולא יפגעו בחקלאים....ואיזה כיף לראות איך הבקשות המשאלות והתפילות אכן מתגשמות!!!

כך שאם מישהו שכח במקרה ששבועות הוא גם חג המים....החליט האל להזכיר לנו שלא נשכח חלילה. ולבי משורר לו תודה. ומבקש אם אפשר ....גם חודשי תמוז הלוהטים..
הוסף תגובה

החג הזה ומגילת רות מאוד משמעותיים לי... (נעמי באב"ד 13-05-13)(3)
החג הזה שושנים אהובים וגם מגילת רות מאוד משמעותיים לי.....

ואם תשאלו אותי אישית היכן אני נעמי מרגישה את המהות העברית במיטבה ....היכן אני ממש מרגישה שאני ....אני.....אומר לכם ללא היסוס שדווקא במגילת רות. כי שם יקרים אני חווה את ניצוצות האהבה האינסופית שבכוחה להפוך אויב לאוהב.....את אותם ניצוצות שבכוחם להוכיח שהאגדה הפולנית שחותנת וכלה לא יכולות
להסתדר זו עם זו ....אם תרצו זו באמת אגדה.....

היא מוכיחה ל...י שוב שעדינות והתנהלות חכמה ....מצידה של נעמי מהמגילה .....התנהלות שמלווה בסבלנות וסובלנות ...בלחכות ולא לצפות ל"סיפוקים מיידיים של זבנג וגמרנו"....שסבלנות ואמונה באל ובתושייתו בסכומו של יום משתלמת.

ואני לא חושבת שמצאתי ספר בתנ"ך שכול כך הרבה פעמים מופיעה בו שם ההוויה. כל כך הרבה יהוה. כל כך הרבה הוויה.

הצלילים. הקולות. המוסיקה שזורמת בינות המילים .....איך אומרים? מים שוחקים סלע.....כאן האהבה יכולה להמיס לבבות קשוחים....והיא המנצחת בסכומו של דבר.....היא זאת המחברת ומלכדת ....והיא זאת שתביא אלינו לימים לבוא רבבות ורבבות של אנשים להסתופף בכנפיה של התרבות והתורה החדשה שלנו כמו שהבטיח לנו האל בפיו של ישעיהו כאשר אמר "תורה מאתי תצא". בעתיד. " ונתתי תורתי בקרבם ועל ליבם אכתבנה". בעתיד. נאמר לפני 2500 שנה.

והעתיד כבר כאן אהובים. חבקוהו. הוא עוטף אותנו באהבתו הנשגבה ואנחנו לאט לאט נבשיל כדי להכיל אותה ולהיות אותה. כי היא.....מה שאנחנו באמת.

חג אשיר לכולנו

הוסף תגובה
ומתאים בהחלט לדברייך ובכלל לחג מתן תורה.

ליבבתיני – שיר אהבה

בשלמת הלובן, באורה מגלה כל, מלהט חול מדבר עד יציאה במחול,

שם קודש וחול שלובים בכד החרס, בערבות מואב ונגב,

בלהט קרן שמש מלטשת, בירק רנן חיים מפכים, חרמון כמעיין נובע.

שם אבוא אליך עוטה גלימה וגוף, לשתות ולרוות, ללגום מימי

חיותך זהר הקסם , נס מלכותך, הוד יפעתך... שפעתך, יקוד אהבתך-

לב אבן תמוסס ,כחומה בצורה למימי נעורי נצח תעלס.

את תוריני בתורתך ,כי תורת אהבה היא ,האהבה שהנך –

כל כולך בשלמות שלמת הלובן של אורך – עד אדעך, עד

אשאג בקול ארי בחוצות עיר שלם : ידעתי-ה .

חג שמח לכולם .


הוסף תגובה
והוא "הכח הנשי".
צביקה יקר, השירה שלך נשגבת ומרגשת והיא מחוברת לגמרי לאותה רכות של אהבה.
אהבה אינה כוחנית, אהבה היא תבונה ורגישות.
תודה
הוסף תגובה
אני אוהבת את התבניות הלשוניות שפורצות מתוכך....אכן תבונה ורגישות היא בהחלט מסולם הצלילים שבונים ויוסדים את האהבה.....ולחשוב אילה דברים לא נעימים ולא רגישים וזו עוד ...לשון המעטה....אילה דברים נוראים עשו אנשים ועדין עושים בשם האהבה....הלב פשוט נצבט..
הוסף תגובה

חג שמח (חגית בשם סולו 13-05-13)(1)
שלום חברי הטובים,
מביט אני ומתבונן, מתמקד ומתרחק בראייתי את המציאות שאתם בראתם:כיחידים,כעם
כמדינה,כקולקטיב.יודע אני בודאות שאתם בשינוי, "אומה בשינוי" "עולם בשינוי"
שינוי משמעותי וחשוב,שינוי שהופך אתכם מאנשים חושבים לאנשים מרגישים וחושבים.
מהו ההבדל?
אתם יודעים בעצמכם מהו ההבדל בין להיות "מחובר" לעצם הוויתך ,לעומת "מחובר" לחלק ממנה.
כאשר אתם חווים וחושבים ומרגישים-אתם בעצם נוכחים.
אז קודם כל השינוי בא לבשר מצב תודעתי מחודש לכם- החיבור הזה לעצמכם ובעצם-למקור הוויתכם.
אני מתרגש כאשר אני מעביר את המסר דרך חגית היקרה.
אני חווה אתכם הולכים קדימה, מביעים את דעותיכם,עומדים על שלכם ונאמנים לעצמכם.
גם מנהיגיכם ,שאותם בחרתם ,כי נראו לכם אותנטים ו"מחוברים" לעצמם, יצטרכו ליישר קו אתכם.
כי בסופו של דבר הם הם משרתי הציבור, והציבור- הוא אתם.
אז אני סומך על האינטליגנציה של אחדים ממנהיגיכם אשר תאפשר להם באמת להשתנות.
המשיכו ,חברים טובים, לשמור על רוח האחדות, כפי שהתבטאה במעמד הר סיני שלכם,אשר חקוק בד.נ.א שלכם ומושך אתכם להגיע לתחושה נפלאה זו, של היותכם ישות אחת.אתם בדרך הטובה ,ולומדים הנכם לזהות חיבורי "שווא" וכאילו, לנקות אותם מעליכם ולהתכוונן לקראת חיבור אמיתי וקדוש, בינכם לעצמכם , ביניכם לזולתכם ,וביניכם לשאר העולם.
מאחל לכם המשך חיבורי חיבורים מפרים וטובים.
באהבה רבה ובהערכה למי שאתם.
אני הנני סולו , מדריך הרוח של חגית
חג שמח.
הוסף תגובה
מסכימה לחלוטין (נעמי באב"ד 13-05-13)
תודה לכם סולו וחגית היקרים.

תמיד 'שותה' אותך סולו בעונג רב.
הוסף תגובה